" מתפלל שזה חלום ואתה זה שתעיר אותי " – פרק 24

סיימנו לאכול את הפיצה ונשארו כמה משולשים, שמנו בתוך המגש שטר של חמישים שקל והלכנו אל הילד.
״היה לך טעים?״ אביאל שאל אותו, הילד חייך חיוך קטן והנהן.
״אתה רוצה עוד?״ שאלתי אותו, בהתחלה הוא הסתכל על אביאל בביטחון ואז עליי בהיסוס.
״הייתי שמח, אבל אני צריך לשמור לאחי.״ הוא ענה והשפיל מבט, הרגשתי צביטה ענקית בלב.
לא הבנתי את דרכו של העולם, יש כאלה שמפוצצים בכסף ויש כאלה שאין להם גרוש.
הסתכלתי על אביאל ואז אביאל הסתכל עליי.
״אתה רוצה שנקנה גם למשפחה שלך?״ שאלתי אותו, הוא הנהן לחיוב.
לקחתי את ארנקי בלי לחכות לתשובה מאביאל והלכתי לכיוון הפיצריה.
״אני רוצה בבקשה מגש פיצה.״ ביקשתי מהמוכר והוא הנהן לחיוב.
״איזה תוספות?״ הוא שאל אותי.
״אני רוצה חצי מגש זיתים ירוקים, וחצי מגש בלי כלום.״ אמרתי לו.
״תבואי עוד רבע שעה לקחת את ההזמנה, ותבחרי בקבוק שתיה.״ הנהתי לחיוב ויצאתי מהפיצריה לכיוון אביאל והילד.
״אתה רוצה לבוא לטיול עד שהפיצה תהיה מוכנה?״ שאלתי אותו וחייכתי אליו חיוך גדול, הוא הנהן וחייך.
תפסתי בידו וביד של אביאל והתחלנו לטייל בקניון.
״אז איך קוראים לך?״ אביאל שאל אותו.
״קוראים לי ניתאי, איך קוראים לכם?״ הוא שאל וחייך, הסתכלנו אחד על השניה וחייכנו.
״אני אביאל, וזאת שחף.״ הוא ענה וחייכנו אליו.
התקדמנו לחנות צעצועים וראיתי חיוך מאושר בפרצוף של ניתאי, הרגשתי סיפוק גדול, הרגשתי טוב בלב.
״תבחר לך ולאחים שלך צעצוע.״ אביאל אמר וחייך אליו, ניתאי הלך לכיוון הצעצועים ובחר לו מכונית קטנה וגם לאח שלו.
״זהו?״ שאלתי אותו, הוא הנהן לחיוב והלכנו אל הקופה.
״אני יכול את זה?״ הוא שאל את המוכרת, היא הסתכלה עליו ועיקמה פרצוף.
״ילד תחזיר את זה למקום.״ היא אמרה לו.
״מה הבעיה הוא רוצה את זה.״ התערבתי לדיון.
״אין לו כסף, הוא צריך לשלם על הצעצוע.״ היא החזירה לי, הסתכלתי על אביאל וראיתי שהוא נהיה אדום מעצבים.
״אנחנו משלמים על זה, וחוץ מזה זה ילד קטן למה את לא מדברת אליו יפה?״ שאלתי בתקיפה את המוכרת.
״עזבי שחף שתלך כוסעמק היא והצעצועים שלה, יש עוד חנויות בקניון הזה.״ הוא אמר ויצאנו מהחנות.
״ניתאי יש אנשים רעים עולם, אל תתיחס אליה.״ אמרתי וליטפתי את ראשו.
נכנסנו לחנות צעצועים אחרת, וניתאי לקח שוב צעצוע לו ולאחיו.
שילמנו והתקדמנו אל הפיצריה.
״ההזמנה מוכנה?״ שאלתי את המוכר כאשר הגענו לפיצריה.
הוא הנהן והוציא את המגש אלינו.
״כמה זה?״ שאלתי אותו וראיתי שאביאל בא להוציא כסף מהארנק.
״אתה לא משלם.״ הצבתי לו עובדה.
״אני כן משלם.״ הוא השיב לי.
״אתה תשלם בערב עלינו.״ אמרתי לו, הוא נאנח והנהן לחיוב.
שילמתי למוכר וקנינו בקבוק קולה שניתאי בחר, הוספנו את הפיצות מהמגש הקודם למגש שקנינו עכשיו והוספנו עוד חמישים שקל.
אביאל רשם את המספר שלו בדף והכניס למגש.
״אם תצטרכו משהו, תתקשרו אליי טוב?״ הוא שאל את ניתאי, הוא חייך והנהן ונתן לנו חיבוק פרידה.
נפרדנו מניתאי והלכנו אל החניון שבו היה הרכב של אביאל.
״אני מרגישה טוב עם עצמי.״ אמרתי לאביאל כשנכנסנו לרכבו.
״גם אני.״ הוא אמר וחייך אליי.
חגרתי את עצמי ויצאנו אל הדרך.