הצצה לפרק האחרון והחגיגי של "השקספירים"

סהר החזיקה את הדובי החום שלה.
"נו סהר, אנחנו צריכים לעבוד עוד על ביצוע המשימה האחרונה שלנו כתיבת תקציר" אמרה רוני.
"כן בנות, אנחנו עושות את זה ביחד וזה הכי כיף!" אמרה נועם.
"אני לא יודעת," אמרה סהר, "עכשיו, כשאני מתחילה לחשוב על זה כבר לא בא לי להיות בפרוייקט הזה. מה הפרוייקט הזה נותן לנו בכלל? איזה סיפור משעמם של שקספיר?"
"אבל גם ככה הפרוייקט הזה עוד מעט נגמר!" אמרה נועם.
"אתן מסתדרות בנות?" שאל המדריך, "הבאתם בלונים, נכון?"
"למה?" שאלו נועם, סהר ורוני פה אחד.
"למסיבת סיום, זאת המשימה האחרונה שלכם" אמר המדריך וחייך חיוך מסתורי.
"עוד מסיבת סיום?" צרחה נועם, "כמה מסיבות סיום אתה רוצה לעשות לנו, כמה?"
"ותן לנו להתרכז במשימה, כדי שזה יצא טוב" צרחה רוני.
"אני לא יודעת." אמרה סהר, "זאת משימה טיפשית."
"טוב בנות, אני מקווה שאתן מסתדרות, כי בעוד כמה דקות בדיוק, אתן צריכות להגיש את זה!"
"טוב הבנו, מה העיניין?" אמרה רוני עם פרצוף תשעה באב בשילוב של פרצוף עצבני עוד יותר.
"ככה את מתחצפת אליי?" שאל המדריך בזעם, "ככה? אז זאת באמת בעיה גדולה!"
"זוז!" צרחה רוני, המדריך זז והלך לראות מה קורה עם הבנים. "מה קורה בנים? אתם מסתדרים?" הוא שאל. "אה… כן, פחות או יותר אתה יודע" אמרו הבנים.
"אני מצטער שאני קצת עצבני, פשוט אני עצבני על רם, אל תגידו לו שאמרתי לכם את זה" אמר המדריך. "אנחנו נגיד" אמרו הבנים עם חיוך שובב על השפתיים.
"שקט!" אמר המדריך, "אתם לא רוצים שאני אהיה עוד יותר עצבני!"
"אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים" אמרו הבנים, "זוז!" המדריך זז ואמר: "אוקיי חברים, המשימה נגמרה, נא להביא לי את הדפים"