karinrin55
מזמן לא כתבתי משהו חוץ מצייד הזיכרונות וחשבתי שליזי תהיה ממש כועסת אז הנה :) פרק של ירח אדום יעלה עוד היום!! אל תתרגזו עליי אני ממש עסוקה "^_^ מקווה שתהנו! :)

לעמוד בצל פרק-15

karinrin55 08/08/2014 673 צפיות תגובה אחת
מזמן לא כתבתי משהו חוץ מצייד הזיכרונות וחשבתי שליזי תהיה ממש כועסת אז הנה :) פרק של ירח אדום יעלה עוד היום!! אל תתרגזו עליי אני ממש עסוקה "^_^ מקווה שתהנו! :)

קמתי חבול מהשלג הקר מנער אותו ממני, השאר רצו החוצה ולורה עמדה כמה מטרים ממני כשהשאר באו אליי.
"אתה בסדר? מה הוא עשה לך?" שאל וויליאם בדאגה ופניו קפואות בפחד.
"אני בסדר, אנחנו חייבים למצוא אותו ולהחזיר את היילי." אמרתי כשההתרפאות שלי החלה לפעול וכבר הרגשתי הרבה יותר טוב.
"איך נמצא אותה? אין לנו מישהו בקבוצה שיכול לעשות את זה." אמרה לורן נשענת על הקיר ממלמלת בעצבנות, לולי יצאה בריצה קלה מהבית עורה נראה לבן כשלג ושפתיה אדומות בהשוואה לרקע. משהו לא נראה לי בסדר כשהיא התקרבה, היא קרנה חום ושמעתי לב פועם. זינקתי אליה מרתק אותה לאדמה המושלגת.
"מה אתה עושה?!?" צרחה עליי רייבן וניסתה להוריד אותי ממנה אבל העפתי אותה אחורה עם ידי מביט לתוך עיניה המפוחדות של לולי.
"את בת אנוש!" אמרתי לה וליבה פעם בחוזקה ובמהירות.
"מה זאת אומרת??" היא שאלה מבולבלת וניסה להוריד אותי ממנה ללא הצלחה.
"את לא ערפדית!" אמרתי בקול רם כדי שהשאר ישמעו.
"על מה אתה מדבר בטח שהיא ערפדית!" צעקה עליי רייבן כשקמה אחרי נפילתה, קמתי והחזקתי את לולי מביא אותה לרייבן.
"הלב שלה פועם, את יכולה לבדוק לבד!" אמרתי מעיף אותה לכיוונה, ריבבן הביטה בי בכעס ופנתה ללולי לוקחת את פרק ידה מניחה את ידה על ורידיה. עיניה נפתחו לרווחה והיא שמטה את ידה של לולי, אכזבה על פניה וזזה אחורה בצעדים קטנים.
"אני לא מאמינה ששיקרת לי." היא אמרה דמעות חונקות את גרונה.
"אני לא, אני רוצה להיות אחת מכם., היא אמרה מתקרבת אל רייבן אך היא הרימה יד והחלה לרוץ לתוך היער.
"את לא יודעת במה זה כרוך לולי, את לא יודעת מה זה יכול לעשות לאדם." אמרה לה ליה ושילבה את ידיה על חזה ברוגז.
"אני בטוחה. תמיד ראיתי יצורים כמוכם, כל כך יפים וחכמים. צעירים לנצח, תמיד רציתי להיות חלק מזה." היא אמרה מביטה סביב וליה חזרה לותך הבית אוליבר עוקב אחריה.

^נקודת מבט אוליבר^
"מה קרה ליה?" שאלתי אותה, היא הסתובבה בסלון נסערת.
"אני פשוט לא מבינה אותה, לי לא הייתה אפשרות לבחור בזה. תומאס חשב שהוא חס על חיי בכך שהפך אותי לערפדה, אבל בשבילי זה סבל!" היא אמרה והתיישבה על הספה משפשפת את רקותיה, התיישבתי לידה מחבק אותה אליי.
"הי, היא הורסת לעצמה את החיים. זאת החלטה שלה, אני מצטער שלא בחרת בזה אבל נסי למצוא את הצד החיובי." אמרתי והיא הביטה בי מנגבת דמעות מלחייה.
"ומה הצד החיובי בחיים האלה?" שאלה מביטה ישר לתוך עיניי.
"יש לך אותי." אמרתי בחיוך ונישקתי את שפתיה הרכות בריפרוף קל.

^נקודת מבט אנדרו^
"את בטוחה במאה אחוז שאת רוצה להפוך לערפדה?" שאלתי אותה שוב שוקל את ההשלכות לכך.
"כן, אני רוצה את זה ורציתי את זה כל חיי." אמרה והתקרבתי אליה במהירות, היא עצמה את עיניה בחוזקה. זימנתי להב קצר וחתכתי את פרק היד שלי, העלמתי את הלהב מתעלם מהכאב.
"תפתחי את הפה, זה לא יכאב אבל זה לא ממש טעים." אמרתי לה מטפטף קצת מהדם שלי לפיה והיא נחנקה ממנו משתעלת מעט ואז מתעלפת.


תגובות (1)

לולי הטיפשה. טיפשה איי טל יא.

09/08/2014 01:28
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך