צוחק מי שצוחק אחרון 7

"בוקר טוב" ליאם מלמל בעייפות כאשר ירד במדרגות "בוקר אור" מייק שכב על הספה והחזיק בראשו בכאב "מה קרה לך?" ליאם ישב בעייפות על הספה הסמוכה למייק והניח את ראשו לאחור "לא הצלחתי לישון.." מייק הרים את פניו והסתכל על ליאם "מה?" ליאם הרים את מבטו אל מייק "הוא עקב גם אחריך?" מייק שאל בחשדנות "מי?" ליאם גיחך והסתכל על מייק "זה מוזר..ראיתי אותו אתמול מול החלון של שיין..נו טוב,כנראה דמיינתי.." מייק הניח את ראשו בחזרה אל הכרית "מה? הוא עקב אחרי שיין? איך לא אמרת לי? זה יכול להיות פדופיל מסוכן!" ליאם קם בכעס מן הספה והסתכל על מייק שקם בלחץ גם "אתה צודק!" הוא אמר וליאם החל ללכת לכיוון המדרגות "תמיד ידעתי שלחיבוקי יש נטייה קלה לשיתופית!" מייק החל לצחוק בקולניות כשלפתע כרית גדולה נזרקה עליו "אידיוט!" מייק אמר "נקבה!" ליאם החזיר לו והלך להביא את המפתחות של המכונית שלו "רגע,לאן?" מייק הניח את הכרית ורץ בקלות אחרי ליאם "למוסך.." ליאם פתח את הדלת והתקדם אל עבר החנייה "איפה 'בייבי' ?" ליאם התחיל להילחץ "אממ..בחנייה מאחור" מייק אמר כמובן מאליו "ידעתי את זה.." ליאם נכנס שוב אל הבית והתקדם אל עבר דלת היציאה מאחור "רגע!" שניהם הסתובבו וראו את שיין במעלה המדרגות "אני רוצה לבוא איתכם!" היא הייתה נלהבת וירדה במהירות במדרגות,מייק וליאם החליפו מבטים בניהם ולבסוף אמרו ביחד "אין-מצב!" ליאם יצא מהדלת ואחריו מייק "בבקשה! זה או זה או לעשות ע-ו-ד קניות עם אמא שלי והצ'יוואווה שלה!" היא נעמדה מולם מתנשפת מעט מהריצה וחיכתה לתשובתם "צ'יוואווה?" ליאם הסתובב אליה והסתכל עליה בחיוך "שלי.." שיין אמרה להם ולבסוף המשיכה "בבקשה! אני אהיה בשקט!" שיין התחננה אליהם ביבבות "ליאם.." מייק קרא לליאם ושניהם הלכו הצידה "אתה יודע שהיא ל-א אמורה לדעת מכל הקטע של המרוץ,נכון?" הוא הסתכל על ליאם והגניב חיוך קטן "מייק.." ליאם הרים את מבטו ואמר "אני לא ילד בן חמש,אתה יודע.." ליאם טפח על שכמו של מייק ולאחר מכן הסתובבו אל שיין "אתם יודעים..זה רק כמה שעות,זה לא שאני אדליף סודות מדינה" שיין אמרה להם וליאם ענה לה בחיוך "כל דקה שעוברת הרצון שלי להשאיר אותך פה גובר וגובר.." ליאם נכנס למכונית ושם חגורה "אוו.." שיין פתחה במהירות את דלת המכונית ונכנסה אליה "תודה.." היא חייכה "אין בעיה.." ליאם כיוון את המראה ומבטו הצטלב בשל שיין "היי.." שיין חייכה וגרמה לליאם מין תחושה חמימה בתוך הלב "היי" הוא התעשת על עצמו וכיוון את המראה לכיוון אחר..
"דמיטרי!" ליאם צעק מהחלון כשהגיעו אל המוסך "מי-לעזאזל-שם-את-המכונית שלו פה?" ליאם צעק שוב ולבסוף יצא מהמכונית,דמיטרי הגיע מתוך המשרד שלו כשהבעה ירודה על פניו "ליאם" שיין שמעה קול רך בוקע מין המשרד ומשם יצאה אישה גבוהה,בלונדינית,שזופה עם חיוך לבן כסיד "היי.." היא הלכה בהליכה מפתה וחיבקה את ליאם "התגעגעתי.." היא לחשה לליאם באוזן וחייכה "מרי..מה את עושה פה?" ליאם שם את ידיו בהיסוס על מותניה ושאל "הייתי במינסוטה,נזכרתי בך,והנה אני פה.." היא צחקה וסקרה את ליאם בכף ועד ראש "וואו.." היא חייכה וליאם העביר את מבטו אל הצד השני "את לא אמורה להיות פה" הוא אמר לה בתקיפות "אני אמורה להיות איפה שאני צריכה להיות.." היא התקרבה אליו והמשיכה "ועם מי שאני צריכה.." היא החזיקה בחולצתו של ליאם והייתה קרובה אליו נורא…
שיין הסתכלה עליהם וציפתה לנשיקה חושנית של שניהם אך משהו הפריע להם,או יותר נכון מישהו
שיין בהתה בהם ולבסוף התעוררה ממחשבותיה "שיין,את בסדר?" זה היה מייק שהעיר אותה "כן,כן" היא חייכה ומייק פתח לה את הדלת,היא הייתה נבוכה מכל הפרצופים שהופנו אליה "זה בסדר..הם לא רגילים למישהי ש.." מייק אמר וסגר את הדלת "לבושה ככה? אתה רוצה לומר לי משהו? כי הרמיזות שלך לא לעניין!" שיין צעקה על מייק "מה אתה צוחק?" שיין שאלה כשהיא משלבת את ידיה "לפני רגע זה היה כמה פרצופים עכשיו כ-ו-ל-ם מסתכלים עלייך.." הוא אמר ושיין סובבה את מבטה וראתה את כל הפרצופים מסתכלים עליה ומחייכים "היי?" שיין שאלה בהיסוס..
"מי זאת?" מרי שאלה את ליאם בזלזול "זאת…אף אחת" ליאם אמר בהיסוס קל ולבסוף הסתכל על מרי המופתעת " אף אחת…התגברת עליי כבר ליאם?" מרי התקרבה אליו יותר ושאלה "לא היה לי על מה להתגבר.." ליאם אמר לה והסתובב ללכת לכיוון שיין "אז את רוצה סיור?" מייק שאל "כן..היא רוצה.." ליאם הסתכל על מייק ובידו הייתה גופייה לבנה "אני צריך לעבוד על המכונית" הוא אמר והוריד את חולצתו "ולי אין צד פה?" שיין שאלה ובטעות נתקלה בגופו של מייק,שיין החלה להסמיק קלות והתכוונה ללכת מהמקום "היי,חכי רצית יעשה לך סיור במקום,לא?" מיק קרץ לליאם ושניהם כבר הבינו מה לעשות..
ליאם ומייק לא מיהרו ללבוש את חולצותיהם ועמדו משתי צידי שיין "אין-לכם-תאי-הלבשה?" שיין סיננה משיניה בכעס "למה? זה מפריע לך?" ליאם שאל בציניות,שיין הסתכלה על כל הפרצופים שבהו בה וצחקו וזה החזיר אותה לעבר..
מרי עמדה במרכז והזכירה לה את שלי עם החיוך המרושע על פניה,היא עצמה את עיניה בחוזקה ולבסוף פקחה אותן "לא עוד הפעם" היא מלמלה והעבירה את מבטה אל ליאם ואחר כך אל מייק..עיניה התמלאו בדמעות "את בסדר?" ליאם שאל אותה והחזיק לה בכתף אך שיין העיפה את היד שלו ממנה " 'השתנתי'..הצחקת אותי" היא הסתובבה והלכה במהירות מהמקום "רגע שיין! חכי!" ליאם לבש את חולצתו וניסה לעצור את שיין "וואו נהיית מהירה!" ליאם אמר לה מתנשף כאשר הוא עומד מולה ומחזיקה בכתפייה "ליאם..אין לי כוח אלייך" שיין ניסתה לעקוף אותו אך לא הצליחה כי ליאם חסם אותה בדיוק כשבאה ללכת "אני מצטער אם עשיתי משהו..זה מייק הוא.." ליאם ניסה להסביר את עצמו אך לשיין היה נמאס מכל זה והחליטה לגמור עם כל הריב הזה "סתום!" שיין אמרה וליאם הסתכל עליה לא מבין "חמש שנים,חמש שנים לקח לי לשכוח את מה שקרה ואתה החזרת אותי בחמש דקות..חמש הדקות הכי מביכות,משפילות,כואבות אתה הצלחת להביא לי..אבל תודה..אתה לא תשמע ממני" שיין הסתכלה על ליאם המופתע ובאה ללכת "עוד לא!" ליאם החזיק אותה והעמיד אותה למולו "מה עכשיו?" שיין שאלה " את הגעת לפה ר-ק לפני יומיים! אף פעם לא חשבתי שביומים מישהו יכול להעיר אותי מהאשליה שחייתי בה כמעט כל החיים שלי..נכון היו פעמים שחשבתי שאת סתם שוויצרית שלא מבינה מהחיים שלה.." ליאם החל לומר ושיין עשתה לו פרצוף "בליחה!" שיין אמרה לו וליאם חייך והמשיך "אבל אני לעולם,אבל לעולם לא אפגע בך" ליאם התרחק משיין "אני את שלי אמרתי…את יכולה ללכת אם את רוצה" הוא זז מדרכה של שיין וחייך חיוך פיוס קטן "זה רק נראה לך שאני אלך את כל הדרך הזאת" שיין אמרה וליאם חיבק אותה מרוב אושר "אני מבטיח לך שהכול יהיה בסדר..בלי מסעות אל העבר" הוא החזיק בפנייה של שיין ובפעם הראשונה יכל לראות בבירור את עיניה הכתומות-דבש שגרמו לו לאהוב את העובדה שהוא רואה אותה,חי איתה ונמצא איתה כל הזמן,הוא הסתכל על עיניה וחייך "מה?" שיין שאלה וחייכה גם,אך לא מליאם אל ממה שהוא נהפך להיות,הוא באמת השתנה שיין חשבה לעצמה,היא לא יכלה לסלק ממוחה את חיוכו או את המבט הזה שהוא נותן רק לה..לא לאף אחת אחרת אלא רק לה..המבט הזה שאומר 'אני תמיד אהיה כאן' "כלום,את באה?" הוא עזב אותה והתרחק ממנה קצת "תתכונן לחפירות" שיין מלמלה והחלה ללכת "נראה לי שאני אתמודד עם זה.." ליאם אמר והתחיל ללכת לידה..
"אז חזרתם" מייק אמר ובא עם זרועות פרוסות לצדדים "סליחה אם פגעתי.." הוא חיבק את שיין חיבוק דוב וניער אותה מצד לצד "זה בסדר.." שיין אמרה וחיבקה אותו גם "טוב אז.. בא לך לשחרר אותה?" ליאם שאל וחייך "מה אתה מקנא?" מייק שאל ושם את ידו על כתפה של שיין "כן בטח.." שיין מלמלה וליאם הסתכל עליה "את האמת.." הוא התחיל לומר "כן..אני מ-א-ו-ד מקנא!" הוא גיחך קלות והסתכל על שיין שהפנתה את מבטה "אז מייק..סיור?" היא שאלה אותו ומייק צחק ואמר לליאם "היא מעדיפה סיור איתי..כדאי שתוותר!" הוא עשה פרצוף מתנשא ולאחר מכן צחק "בואי.." הוא לקח את שיין בידה והתקדם "אז כאן זה במקום שכל המכוניות נמצאות ופה…" מייק ושיין החלו להתרחק לאט לאט וליאם נשאר במקומו כאשר הוא מסתכל עליהם עם מבט מקנא "דמיטרי!" ליאם צעק והתקדם אל עבר המשרד של דמיטרי…