אני לא כמוכם – {טרטוריית ההומו סקסואלים} פרק 1~נשיקה עם בת

קצת כדי שתוכלו להבין על מה בעצם הסיפור-
עולם שונה (שמתם לב לפי הכותרת) שבו אסור לבנות להיות עם בנים,אך ענבל ועומר לא רוצים בכך,הם אוהבים אחד את השניה אבל יש בניהם חומות שייקח להם שנים לשבור כדי לקבל את מבוקשם.
יכול להיות שהם היחידים בכל העולם שאוהבים אחד את השניה? יש עוד כאלה או שכולם בצד הנגדי להם? האם הם יצליחו לשנות את העולם? האם הם ישרדו במלחמה הזאת או שאחד מהם יוותר?
——————————————————————————————
"אני אוהבת אותך" לחשתי לו באוזן
"גם אני אותך" הוא לחש לי בחזרה
"למה צריך שבנות יאהבו בנות וכנ"ל עם הבנים?" אמרתי לו
"לא יודע,וגם לי זה נראה מגעיל" הוא אמר
"אני לא מאמינה שנולדתי מאמא ואמא,למה אין לי אבא?" אמרתי ודמעה זלגה לי מהלחי
"לי יש רק אבא ואבא ואין לי אמא שתבין אותי,האבא הראשון שלי כל היום בעבודה וכך גם האבא השני שלי,המשרתת מכינה לי אוכל,למה שאמא שלי לא תכין לי אוכל טעים?" גם לו זלגה דמעה אך הוא ישר ניגב אותה,הדמעה שלי עדיין לא התמוססה..
ברקע אוזניהם נשמע הצלצול לשיעור הראשון,
"טוב בוא ניפרד מהר לפני שאחרים ישימו לב" אמרתי
"טוב,אני אוהב אותך" הוא לחש לי שוב
"גם אני אותך" לחשתי לו בחזרה
התחלתי לרוץ עד שהגעתי לחצר הקדמית ופגשתי שם את החברות שלי,ניגשה אליי דינה (רדו לרציתי להוסיך בכדי לקרוא על הדמות)
"היי מאמי" היא אמרה ובאה לנשק אותי אך הזזתי את הראש
"היי מאמוש" עניתי לה
"מה קרה?" היא שאלה מופתעת
"כלום ,למה צריך לקרות משהו מיוחד?" שאלתי בצניות
"ענבלוש מה קרה לך היום?" אמרה והוסיפה ,זה לא רק היום זה כבר במשך כמעט חודש,את מתנגדת לנשיקות שלי ולחיבוקים שלי,לזה שאני יבוא אלייך הביתה ובכלל להמשיך את היחסים האלה"
"זה לא קשור פשוט ..פשוט.." אמרתי בגמגום
"פשוט מה? הבנתי למה,יש לך מישהי אחרת" היא אמרה
היא צעקה לכל החצר 'מי הכלבה שגרמה לענבל לבגוד בי שתתיצב כאן ועכשיו'
"תירגעי דינה" אמרתי
"אל תגידי לי תירגעי,את בוגדת בי אני מרגישה את זה" היא צעקה
"דינה תנמיכי את הקול שלך" הרמתי קצת את הקול
"את לא תרימי עליי את הקול שלך בוגדת אחת" היא אמרה בכעס והוסיפה "אני אוהבת אותך וזה מה שאת עושה? היית יכולה להגיד לי שאת מעוניינת להפסיק את היחסים האלה איתי!"
"דינה.." לא הספקתי לגמור והיא קטעה אותי
"אני לא רוצה יותר שום קשר איתך" היא אמרה והסתובבה לפנים אל החצר וצעקה 'אני אמצע את הכלבה ואני אתלוש לה את כל השיער' והלכה לכיתה
כמובן שעומר שמע את זה והתנתק מהר מהחבר שלו ושלח לי אסמס:
"ענבל את בסדר? ניפגש אחרי השיעור הראשון ליד הבקתה של השומר"
מקליד\ה..
"אבל יראו אותנו"
"לא יראו אותנו כי זאת שעת אפס וכולם בכיתות" הוא ענה
"טוב" עניתי וכיביתי את הנייד
נכנסתי לכיתה והשמטתי את התיק על הרצפה,התייבשתי על הכיסא והוצאתי את הקלמר והקלסר של תנ"ך מהתיק.
כשנגמר השיעור רצתי מהר בלי שאף אחד ראה לבקתה של השומר ושם כמובן חיכה לי עומר
"שמעתי מה שקרה לך" הוא אמר
"באמת? רק אתה או שכל בית הספר" אמרתי בהתנשפות והוספתי "אנחנו לא יכולים להיות ביחד,אנחנו לא נשרוד עוד חודש"
ופתאום שמתי לב שמאחורי הבקתה…