העולם הסודי שלי – פרק 1

זה היה שלב בחיים שפשוט נפלתי למטה.
לא הצלחתי להירדם, הציונים שלי בבית הספר היו גרועים, איבדתי את חברותיי,
אבא שלי מת והכי גרוע – נשארתי לבד.
אני חושבת שלא קרה לי דבר כזה מעולם.
פשוט רק רציתי לברוח מישם. לברוח מהעולם המטורף הזה, לברוח מעצמי.
אמצע הלילה ניסיתי להירדם. עצמתי עיניים, נשמתי עמוק והקשבתי לתקתוק השעון.
הגוף שלי שותק לגמרי , לא יכולתי להזיז אפילו לא אצבע, הפה שלי היה יבש והייתי מובהלת.
זה קרה כשראיתי שחור בעיניים , צורות משונות החלו לבצבץ מולי וקולות של אנשים הקרובים אליי החלו להישמע בקול לוחש.
לפתע ראיתי אור לבן קורן, באמצע שום מקום.
ניסיתי להגיע, אך משהו משך אותי לבד. ראיתי את אבא שלי מושך אותי מבעד לחור השחור.
הוא דיבר אליי, אך לא הבנתי את דבריו .. הכל נעשה מטושטש יותר ויותר .
פתאום מצאתי את עצמי בתוך דשא ענק בצבע ירוק כהה . באמצע, היו אלפי פרחים צבעוניים, כמעט מליון..
הלכתי לאורך שביל הפרחים, הייתה רוח נעימה שמלטפת אותי עם שמש חמה ונעימה.
המשכתי ללכת, קטפתי פרחים, עשיתי לי זר. לקחתי פרח לבן אחד , הוצאתי לו את העלים ושמתי אותו מאחורי האוזן שלי.
היה לי שיער ארוך, ארוך, בצבע שטני בהיר ובלונד זועק בקצה השיער הוא היה מגע נעים של משי.
הפנים שלי היו חלקות, היו לי עיניים מלוכסנות בצבע ירוק בהיר ואף סולד. שפתיי היו ורודות כמו דובדבן ועבות.
לבשתי שמלה לבנה נופלת עם שובל פרחים לבנבנים מאחורה – כמו כלה ממש.
בסוף השביל, ראיתי אגם, הוא היה מאוד מטושטש, בקושי הצלחתי לראות אותו.
ניסיתי להגביר את החדות, שפשפתי את עיניי וראיתי אגם יפייפה מולי, כיאילו זה היה חלום.
ניכנסתי לטבילה בתוכו. ראיתי ברבור לבן זוהר, הוא היה מדהים.
כשיצאתי מן האגם, נשכבתי על הדשא הסתכלתי על השמיים ועצמתי עיניים.
ושוב, ראיתי שחור הרגשתי שאני מתעוררת מחלום.
מצאתי את עצמי נופלת לשדה וורדים אדומים.
ניסיתי ללכת, כל צעד שלי התפנו הוורדים לצדדים ונתנו לי את הרשות לעבור.
בקצה הבחנתי לטירה ענקית בגווני אפור – לבן. בכניסה עמדו שני חיילים שלא זזו.
הכניסה הייתה נראית חופשית, אז נכנסתי ..
הלכתי על שטיח אדום מלכותי, הרגשתי הרגשה קסומה בתוכי, לא רציתי שזה יעבור.
פניתי לצד, ראיתי מסדרון ארוך, כמעט אין סופי ומלא חדרים בצדדיו, כתוב על הדלתות מספרים לפי הסדר..
נכנסתי לחדר מספר 1 . גיליתי ספרייה ישנה עם מליוני ספרים קרועים וישנים, מלאי אבק וליכלוך.
הבחנתי בספר יוצא דופן , הוא היה דיי נקי , אפשר לומר חדש, הוא היה מסקרן .
שלחתי את ידי לכיוון הספר ואז
שמעתי רעשים.
הייתי מבוהלת לגמרי. זיעה נזלה מפניי, הרגשתי יד של אישה שנגעה בכתפי, ולחשה …