7 מיליארד נגדי.
די! אני לא יכולה! אני רוצה לתת למישהו מכה חזקה ולבקש ממנו לנחם אותי.
נו אז מה שאני לא אוהבת לאכול וכואבת לי הבטן לפעמים, אתם הופכים את זה לעניין כל כך גדול!
אני רזה, ואני מספיקה לאכול את הכמות שאני רוצה ביום! אולי הבטן כואבת לי מסיבה אחרת?
די לשפוט אותי. אני בן אדם שווה לכם. ודי לזרוק אותי כמו זבל, ולחזור.
די להשוויץ מחמאות מקבלים אלא שאותן מחלקים מכל הלב.
די לעצבן! אני בת 11 תקופה קשה.
אני סך הכל מנסה למצוא איזון בתוכי!!!
פעם לא הבנתי את הילדים שהתעצבנו על ההורים שלהם תמיד הייתי "מושלמת" עכשיו אני מבינה, מה קורה סך הכל פיספסתי ארוחת צהריים בבית הספר, הבטן כאבה וביקשתי לקחת אותי הביתה!
אני רוצה לפרוץ בבכי, ולייבב, אבל איך, מתי? אין לי זמן.
רוצה לבכות אבל בלי שישמעו אותי.
למה כולם כאלו רעים אלי?
או שאני רק מדמיינת?
אולי פשוט התבגרתי ואני רואה את המציאות ומה שהיה קודם נגמר?
את העצבים פורקת וכוס תה שותה, זהו קצת נרגעתי אבל שום מרגישה את הדמעות את הכאב בגרון.
לוגמת מן התה נשימה עמוקה לוקחת.
זהו? נרגעתי?
עוד לגימה ונשימה.
עוד, ועוד…
תגובות (3)
דיי נוגע ללב
מזכיר לי את הקריזות שלי…
וואו, באמת נוגע ללב,
אבל אני חושבת שאנשים מנסים בסה"כ לעזור לך,
אולי קשה לך להבין עכשיו אבל כשתגדלי קצת יותר
תצחקי על כל זה ותודי להורים שלך על זה…
בחיים יש צרות הרבה יותר גדולות
וסורי שאני לא מנחמת…