אהבות מלאות הפתעות| 2
פרק שני
התעוררתי בבוקר כאשר עדיין לא החלטתי, להסכים לשיר בשביל דיימי או לא?
הלכתי לבית הספר מעט לחוצה ״מה אגיד לדיימי?״ חשבתי לעצמי. הגעתי לכיתה ופגשתי בלא אחר מאשר: בראיין, בן דודה של דיימי ויריבינו הנצחי. ״הי פני ג׳לי״ קרא לי בכנוי שהודבק לי בגן, כאשר יום אחד באתי עם סוכריית ג'לי,החזקתי אותה בכיס הקדמי של המכנסיים שלי, ואז בהפסקת האוכל כאשר פניתי לאכול אותה, היא נמרחה לי על הפרצוץ, מתברר שהיא התחממה יותר מדי, ואז כאשר התחלתי ללעוס אותה, הייתי חייבת לנגב את פני בידי, שהייתה מלוכלכת בעיסה דביקה של ג'לי. ״הי תחתון״ בירכתי אותו בכנוי שהומצא לו לפני שבוע כאשר שכח ללבוש מכנסיים לבית ספר והגיע רק בתחתונים.
״ואו הסטנדאפיסטית של השנה!״ צחק "תודה על כל מחיאות הכפיים גברותי ורבותי!" אמרתי בצניות, כאשר לפתע דיימי נכנסה לכיתה התיישבתי לידה למזלי הצלצול נשמע והיא לא שאלה אותי על העניין עם ג׳יימס נייט הזה.
״להתיישב תלמידים!״ צעק המורה כשנכנס.
התיישבתי במקומי ליד דיימי. השיעור התחיל כרגיל, כאשר המורה בדק מי הכין שיעורי בית, מי הביא ציוד ומי לא. "ועכשיו, תתחלקו לזוגות, תצטרכו לסכם לי ביחד על הפרוקטריוטים" אמר. אני ודיימי, כמובן היינו ביחד. "נו, אז חשבת?" שאלה, בהתחלה הייתי מבולבלת מעט "לחשוב על מה?" שאלתי.
"על לשיר יחד עם ג'יימס נייט!" אמרה כאילו כל החיים שלה תלויים בכך, ואני אנוכית ולא חשבתי על זה. "אמ… כן. אני…" אמרתי והרהרתי אם מה שאענה לא ייפגע בה "מסכימה" מה אמרתי הרגע?
אני, בדיוק כמו דיימי הייתי מופתעת מהתשובה שחמקה מפי. "נשבעת שבועת זרת?" שאלה, רציתי להסביר לה על טעותי, אך למראה הברק בעיניה, והשמחה בה הוצפה, לא יכולתי לצער אותה כ"כ, מתחתי את זרתי אלייה, והיא שילבה זו בשלה, "נשבעת" מלמלתי, והבנתי- אין דרך חזרה.
למה עשיתי את זה לעזאזל? שאלתי את עצמי לאחר מכן, כשנשמע הצלצול. נשבעתי שבועת זרת, ויותר חשוב הבטחתי לחברתי הטובה ביותר, שאשיר באודישנים לאיזה דואט שלו אינני זקוקה אני כלל, עם ג'יימס נייט- בן אדם שאף פעם לא חיבבתי במיוחד.
יום הלימודים נגמר ואני ודיימי הלכנו לביתי, על מנת לרשום אותי לאודישנים.
מילאתי את הכל במהירות:
"שם:ג'ניפר
שם משפחה: ג'ייקובס
גיל: 15.7
כתובת: רחוב אוול 293 בוסטון…" עד אשר הגענו ל-צרפ/י קובץ שירה:
"בואי נקליט אותך שרה!" התלהטה דיימי.
"איזה שיר?" שאלתי.
"אולי את זה שכתבת פעם?" שאלה, אני אוהבת לכתוב שירים ופעם כתבתי שיר אחד, והראתי אותו רק לבן אדם אחד- דיימי.
הוצאתי את השיר מהמגירה והראתי לדיימי "זה?" שאלתי כלא יודעת.
"כן!!!" אמרה וקפצה משמחה.
"אוקיי, ועכשיו נקליט!" אמרה, והפעילה את ההקלטה
"How did you change,
What happened to me?
All the fault is on you,
If it's a lie or true.
Who could believe that love can change me?
A divine force from above.
He connected between me and you,
This thing is called "love"
Yes, changes sometimes are bad,
Yes sometimes it hurts.
Yet, I love what I became to,
Not what I thought.
Love, oh, sweet love,
In an endless line.
Which never take me behind,
Oh, no, you'll stay mine.
For so many time I've been alone,
Oh, you made it into a fun-fair.
I breathed air like today,
but now you is my air.
Yes, changes sometimes are bad,
Yes sometimes it hurts.
Yet, I love what I became to,
Not what I thought.
Love, oh, sweet love,
In an endless line.
Which never take me behind,
Oh, no, you'll stay mine.
Oh…
Yes, changes sometimes are bad,
Yes sometimes it hurts.
Yet, I love what I became to,
Not what I thought.
Love, oh, sweet love,
In an endless line.
Which never take me behind,
Oh, no, you'll stay mine." שרתי
"וואו! זה" אמרה והפסיקה לרגע "מ-ד-הי-ם!!" אמרה והדגישה כל הבהרה.
"תודה" קיבלתי את המחמאה והסמקתי.
"ועכשיו נשלח!" אמרה בהתרגשות.
לחצנו על שלח. "זהו, אין דרך חזרה" אמרתי לעצמי.
תגובות (5)
ואווו פרקקק מדהייים !!!
את חייבת להמשיךך דחוףףף , גם את הסיפור של מחברי האתר !!!
סבבה :) אני כותבת המשך
פרק מ-ה-מ-ם-!!!!
תמשיכי=)
קרן קרן קרן קרן קרן קרן קרן קרן קרן קרן קרן קרן קרן קרן!!!!!!!!!
תמשיכי..תמשיכי..תמשיכי..תמשיכי..תמשיכי..תמשיכי..תמשיכי..
ווא איזה חפירה ^^
סבבה יש לי עוד איזה עשרים פרקים בראש, אז יהיה המשך בקרוב :)