מתה לחיות

"אני אוהב" אמרה קליירי "שוקולד!!"
"בובת חיבוקי באמת??" צעקה מילי ה*חברה* של קליירי מגיל 17
"חח כן" אמרה והסתירה את פיה מחניקה צחוק עז.
"אני נוסעת לפול.." אמרה ונמנעה מלהיט בפני.
"מה?? את לא הולכת לאחיך שמתעלל בך בגלל שאת מאוהבת בצד השני" צרחתי בחשש לחייה
"סליחה…" אמרה ורצה לחצר עם התיק על כתפה.
מילי נסעה במכוניתה אל בית אחיה.
כשהגיעה היא לא ידה מה מחכה לה.
"הי" אמר פול בנימה ארסית
"ה-הי " גימגמתי
"כנסי" החווה לעבר הדלת המסוגנת.
"צבעת" אמרתי כשראיתי את הקירות השחורים
"את יודעת בגלל כתמי הדם, אני לא צריך שיאשימו אותי ברצח או נסיון לרצח, את יודעת" אמר ונעץ בה מבט מאיים.
"ד-דם?" לחשה מבוהלת בעודה הולכת לעבר הדלת הסגורה.
"לא כדאי לך להמשיך. עלי לחדר שלך" אמר וכמעט צעק
והיא עלתה מפוחדת.
כסנכנסה לחדרה הייתה עדה למחזה איימים.
היא ראתה את קליירי שוכבת על המיטה וכל כך הרבה דם מסביבה שאילו לא רואים מאיפה הפציעה.
עינה היו מחוץ לראשה, שיערה גזוז, ידה מעוותת בצורה לא הגיונית, וכול רגלה הימנית חסרה.
"ללאא" צרחה מיילי והתיישבה לנשק את פיה הקר והנוקשה של אהובתה.
פול פתח את הדלת ואמר: "כיףף אצלי!"
"מניאק!!" צרחתי ורק אחרי כן שמתי לב לסכין שבידו
"מה?? מה אתה עושה?" צרחתי שהתקרב
הוא הניח את הסכין על שפתי "ששש את רק תחמירי הכול."
דחפתי אותו "שתוק!"
"או לא היה כדאי לך לעשות את זה עכשיו את בטוח מתה" אמר והניף את הסכין
הרגשתי קודם דם בפי ואז נוטף על פני, אחר כך לא הרגשתי יותר
כלום