אחרי יללת הזאב- פרק 10 (ארוך במיוחד לכבוד העשור ^^)
כולם לטשו את מבטיהם בפיות פעורים באשלי שעמדה במלוא הדרה ובאיימי המסכנה שנראתה אכולת בושה.
"מה את עושה פה, אשלי?" שאל רודריק ונהם נהמה גרונות לכיוונה.
"הבאתי לכאן את ביתי, שלהזכירך היא חלק מהלהקה!" אמרה אשלי בנימה ארסית.
רודריק נעץ בה מבט ממושך ושניהם פנו לצד הרחוק של אולם ההמתנה, ליד החלונות שהשקיפו על מנחתי המטוסים.
"אני פשוט רוצה למות וזהו!" אמרה איימי וצנחה על הספסל ליד ראפ וג'ספר.
"מה לעזאזל קרה כאן עכשיו?!" שאלה ראפ, עיניה ופיה עד פעורים.
"אמא שלי, לכי תביני," מלמלה איימי והסתירה את הסומק שעל פניה בעזרת כף ידה משאר חברי הלהקה הצעירים שעדיין הביטו בה.
ראפ לא שמעה בדיוק מה קורה בין רודריק לאשלי, בגלל הרעש מהצד שהי של החלון, אבל היא יכה לראות ששניהם משתמשים בתנועות ידיים מוגזמות ולשמוע משפטים אקראיים כמו: "זו הלהקה שלי ואני זה שמקבל כאן החלטות." או "אתה צריך לקבל החלטות שמועילות לחברי הלהקה."
זה לא אמר לה הרבה אבל היא ידעה שלא רצויי לדבר עם רודריק או עם אשלי בשלב הזה, לכן היא ראתה בהחלטה של אביה להישאר רחוק ולפקוח עין, נבונה ביותר.
"איך עבר עליך החודש האחרון?" שאל ג'ספר ופתע וניער את ראפ מהרהוריה.
"נורא ואיום," סיכמה איימי בשני מילים.
"זה לא היה יכול להיות כל כך נורא," אמר ג'ספר. ראפ שיארה שהוא בטח לא ציית לפקודה להישאר בבתים ויצא בכל ערב למועדון לילה אחר.
"הו, תאמין לי שהוא היה, אמא שלי אפילו יצרה קשר עם אבא שלי, אז תבין כמה המצב היה גרוע," אמרה איימי. אחרי שראפ הבינה שאביה המסתורי של איימי היה מעורב היא הבינה שהמצב באמת היה גרוע, בכל זאת איימי הייתה הבת של זאת שהתחילה עם הכל.
"אבל מתי אתם התחלתם להיות כאלה חברים טובים?" שאלה איימי בנימה ערמומית.
ידו של ג'ספר הייתה מונחת על בירכה של ראפ והוא מיהר להעיף אותה בזמן ששניהם הסמיקו.
"ראפ הייתה צריכה חיזוק אז… נתתי לה אותו," אמר ג'ספר. ראפ הייתה צוחקת עם היה מדובר במשהו אחר אבל ג'ספר… זה כבר מוגזם.
"חיזוק מה…" מלמלה איימי והעלתה על פניה חיוך אידיוטי.
"אולי תרגעי טוב?" אמרה, קולה יצה צווחני בהרבה ממה שהתכוונה.
"אוקיי," אמרה איימי למרות שנראה היה שהיא לא משתכנעת. ראפ ידעה שזו הולכת להיות טיסה ארוכה ביותר.
"זאבים, תקשיבו אליי," קולו של רודריק נשמע חזק וברור בכל אולם ההמתנה. "איימי ווסט תצטרף עלינו לטיסה, אבל הכל חוזר להיות כרגיל." הוא הסתובב, נעץ מבט נוקשה אחרון באיימי והלך להתיישב ליד אביה של ראפ.
"הכל יהיה בסדר, מותק." אמרה אשלי והתקרבה לאיימי כמען מחווה יבשה ביותר לפרידה.
"יהיה בסדר אמא," השיבה איימי ולא הביט בעיניי אימה.
"אז … להתראות," היא הפנתה את במאה בלי לחקות לתשובה ועזבה את האולם.
איימי לא אמרה דבר, כך גם ראפ וג'ספר, כולם ידו שהנושא של איימי ואימה הוא רגיש ביותר.
"כל הנוסעים בטיסה 445 לאירלנד מוזמנים לעלות למטוס שנמצע ברציף שמונה, תודה" נשמע קול נשי וחביב ממקום כל שהוא על התקרה.
"קדימה," קרא רודריק. כל הצעירים נעמדו בשני שורות אחריו ואחרי אביה של ראפ וצעדו לכיוון רציף שמונה.
ליבה של ראפ הלך והגביר את קיצבו בכל צעד, התחושה הרעה שלה רק הלכה וגברה.
תגובות (1)
תמשיכיי