זוכרים אותי?
זמן רב לא הייתי כאן, גם לא אהיה כאן לעורך זמן. נראה כי זמני עבר, כמעט ואיני מזהה כאן חברים ומכרים. אני תוהה אם מידי פעם משהו נזכר ביוקי.
אני תוהה אם הייתי רוצה שיזכרו אותי ואיך?
בזמן שלא הייתי כאן כמעט ולא כתבתי, המעט שכתבתי היה גולמי וחסר עידון וגם בו לא השקעתי את מרב מרצי, אך כתבתי מהלב, יודעת כי הלב שלי לא צריך עידון וספרות, הוא רק צריך מילים ומחשבות. ולכן את הדרמה הזאת, את הכאב הזה שחוויתי בעקבות ההכירות והקרבה עם האנשים כאן אפרסם.
אודה מראש לכל האנשים שיקראו ויגיבו אף שלא הכירו אותי מעולם.
פגשו אותי בסיפור האחרון והגמור שהעלה לאתר.
"דרמת המלוכה"
בתודה יוקי, הכותבת האהובה על אהובי.
תגובות (27)
הכירו* ואני זוכרת אותך! וגם מה אם הסיפור אני לא מת?
גם אני זוכרת אותך, היית בין הקוראים הראשונים שלי. ובקשר לסיפור תש כוחי מלכתוב אותו, נראה כי בגרתי ושחר לא בגר יחד איתי.
אני הוזה? אני רואה נכון? עדי אני כל כך שמחה שאת חוזרת!!
וברור שזוכרים אותך! לצערי, את לא מתחברת יותר לצאט. אבל מעולם לא שכחנו אותך<3
בהצלחה באתר:)
חח אלין, ראי זאת כהזיה. כי גם לאתר לא באמת חזרתי, אפשר לומר, שקפצתי לביקור קל. וואדי שאיני בצ׳אט, הרי מחקתי את הקבוצה. ואני שמחה שאת זוכרת ובמחה בנוחכות שלי.
אני זוכרת אותך ואוהבת אותך!
אני זוכרת אותך בתור אלילה שהייתי מתה שתגיב לי…
בהצלחה במה שתעשי שם בחוץ!
תודה על המחמאה וכמובן על הברכה.
צר לי שהיית עיוורת ולא נענתי לצפיותיך.
הו, היי יוקי D:
לא ראיתי אותך מלא זמן :<
גלי? את עודך כאן? חשבתי שפרשת… ואף החלפת את הפרופיל שלך, כך שהתקשתי לזהות אותך כמכרה וחברה.
ובכן, עודני כאן. את מעוררת בי את הצורך העז לדבר במילים גבוהות כגון אלו.
החלפתי את פרופילי מכיוון שהוא מביא פחות קוראים [סיפור ארוך, יאללה איתכן, מילים כאלה] אומרים כאלו. [אין, לא זה אני]
אנא הכירי, זהו ראין, הוא פיצול האישיות שלי [אנחנו לא דומים, לעזאזל]
_להלפי גם יש פיצול אישיות וראין מאוהב בדילן (הפיצול שלי). את אוהבת הומואים, את ליזה ורייצ'ל, לא?
דילן מסרב בכל תוקף להתאהב בראין. זוהי טרגדיה לשם עצמה.
כן. עדיין לא חשתי צורך להנתק מאהבתי להומואים לליזה וריצ׳ל.
באמת לאן נעלמת?
אל ארץ לעולם לא.
היי ברור שאני זוכרת אותך אני שמחה שחזרת!
אל לכם לשמוח, משום שתרם חזרתי, אך הצום, הצמא והרעב דחף אותי לקבל את עזרתכם.
עדי? אני רואה טוב בלי משקפיים???
אני שמחה שהחלטת לחזור לכאן!
שנהב, זו רק השליה, או שכך תחשבי כי אעלם עוד לפני רדת החשכה.
את לא יודעת שאין דבר מסוכן יותר מלתת לאדם תקווה ואז לנפץ אותה לרסיסים?
ליזה? אני אדם מאכזב? הלוא עוצמת אהבתי לך ידועה, ואני מגיבה לך באהבה גם לאחר שעזבתי.
אבל אם את רק נשארת כאן לכתוב סיפור בעל חמישה פרקים [יותר נכון לפרסם] אז איך אני אמורה לשמוח? הרי את עוזבת אותי בסוף Q~Q
אבל מעולם לא עזבתי, רק התרחקתי. ואת בין היחידים שעדיין יש לי את מייל הפרטי שלהם.
היא חיבקה אותך בחוזקה. "כמה שקשה לי להסכים עם ליז האידיוטה, אבל התגעגעתי כל כך!" דמעות הופיעו בעיניה.
-*מצטרפת לחיבוק, דמעות בעיניה* אל תעזבי שוב, בבקשה Q~Q אל תתרחקי Q~Q אני זקוקה לך Q~Q
"גם אני!" ייבבה אד, מהדקת את חיבוקה
יבבות, דמעות הלוואי ואלה יהיו נחלת העבר.
אני משיבה חיבוק, ומוחה דמעותיך הרכות. הרי המרתי לך. ליזה את שלי ולא של איש מלבדי.
יבבות, דמעות הלוואי ואלה יהיו נחלת העבר.
אני משיבה חיבוק, ומוחה דמעותיך הרכות. הרי אמרתי לך. ליזה את שלי ולא של איש מלבדי.
אני לא יכולה לסבול את המחשבה שתלכי פעם נוספת.
אני אלך ואחזור כמו תמיד. אבל עכשיו אני אלך, לא בגלל שלא נחמד לי ולא הגעגעתי מאוד, אלה בגלל שצום ואני מותשת, כך שאני חייבת לישון כדי להחזיק את עצמי.
יוקי♥
למה שלא נזכור אותך?
משום שהזמן עושה את שלו, כמו שנאמר רחוק מהעין רחוק מהלב.