מתכת

_____________ פרולוג ________________
הם תפסו אותו מבט מבוהת על פניו.
נשמתה נעתקה.
הם לא יכולים לקחת אותו !,הם פשוט לא!…
הוא הביט בה מתחנן לעזרה.
לעזור לו פרוש של דבר,לוותר על יציאה מהגיהנום הזה.
פירוש של דבר היא להשאיר את גולד לבד,גולד אחיה הקטן בטח רועד ומחכה לה במקום המבטחים.
בפעם האחרונה שראתה אותו הוא קדח מחום,היא הלכה להשיג תרופה,תרופה שעבדה קשה כדי לממן.
לעזור לו…פירוש של דבר שהתרופה לא תגיע לגולד.
כף רגלה עצרה את דלת המעלית,אם היא תזוז ותלך לעזור לו,הדלת תסגר,וכך גם האפשרות לראות שוב את גולד.
אבל הוא נעץ בה את עיניו החומות ירוקות,העיניים שחלמה עליהן לעיתים קרובות.
עיניים שבהתה בהן כאשר לא היה מבחין בה.
אך ברגע שהוא נעץ את עיניו בעינייה ,ושפתיו נעו בתפילה אילמת.
"תעזרי"לי הם אמרו ללא קול.
ברגע הזה היא ידעה שאין לה אפשרות לצאת מפה,אין לה שום יכולת להשאיר אותו כאן!.
היא השליכה את התיק שלה על הרצפה,כך שעצר את דלת המעלית.
ללא מחשבה מוקדמת היא השליכה את עצמה על הקייזרים,היא נהנתה מאפקט ההפתעה למשך רגע אחד.
הקייזרים שלא ציפו שתשליח את עצמה עליהם,ניתקו את אחיזתם מבלייק.
בלייק שהשתחרר מאחיזתם,החל להכות אותם קלות, היא בעטה בהם ונתנה אגרופים…אך זה לא עזר לה,הם היו חמושים ולבושים באפודים,ומגנים מתקדמים,בעוד שלצידה עמדו רק אגרופים קטנים ומהירות.
אחד הקייזרים תפס אותה,ידיו הגדולות והגסות משכו אותה אליו בכוח,היא נשכה את ידו,טעם מתכתי מילא את פיה.
הוא נאנק,"הכלבה ,נשכה אותי!",הקייזר השני נתן לה אגרוף בפרצוף.
האגרוף המהם אותה וסימא את עינייה.
היא ירקה דם.
כעת הקייזרים השתלטו עלייה,והצמידו את ראשה לרצפת הברזל,היא נאבקה בהם,אך ידעה שלעולם לא תצליח להכניע אותם לבדה.
היא הרימה את מבטה לכיוונו של בלייק,הוא הביט בנעשה בפחד.
"אתה עברת על אחד החוקים החמורים ביותר של האיחוד העליון,ועל המעשה הזה,
תאלץ להשלח למחנה!…",
"אבל אנחנו מבינים שאתה בא מהמעמד של הנובלים,וממשפחה עמידה למדי…,אז אנחנו מוכנים להתפשר,אנחנו מוכרחים לקחת מישהו בחזרה איתנו למחנה ,מאחר שהאזעקה כבר הופעלה,אנחנו ניתן לך אפשרות בחירה:
תבוא איתנו עכשיו,או שתחזור בשקט למשפחתך,תשלח לנו סכום פיצוי,ואתה ואנחנו נשכח שהערב הזה קרה…".
"אבל מה איתה?"בלייק גמגם,הבלייק שהיא הכירה מעולם לא גימגם.
היא כלבת איליטראנסים,אף אחד לא ישים לב שהיא חסרה!.
איליטרנסים שעוברים על החוק הוא עניין נפוץ,לעומת זאת נובלים זה סיפור אחר לגמרי,העבירה הזאת תעשה הרבה רעש…ואנחנו לא מעוניינים ברעש,אתה מבין!"
בלייק הביט בה בתערובת של צער,רחמים ופחד.
הוא עשה צעד אחד לאחור,"לאאאאא!" היא קראה קולה היה צרוד ממאמץ.
"אני מצטער סילבר,אני כ"כ מצטער…" הוא מלמל והחל ללכת במהירות לעבר המעלית.
"בלייק!,בלייק!,אתה לא יכול לעשות את זה!,איך אתה מסו…,מה עם אח שלי?,הוא חולה ,מה עם התרופה?!"
הוא סובב את ראשו לעברה בפעם האחרונה ,עיניו החומות ירוקות שפעם שבו את ליבה באומץ ובשנינות שלהן,היו כעת מלאות בפחד.
"סילבר,סלחי לי,אני מצטער!"הוא הסיט את מבטו מפנייה,השליח את התיק שלה לתוך המעלית ונכנס למעלית.
הוא לא העיז להביט בעיניה,אבל היא הביטה בו בריכוז.
היא לא רצתה לשכוח איך נראה האדם שאהבה יותר מכל…,
איך נראה האדם שבגללו לא תראה יותר את גולד…,
איך נראה האדם שבגד בה,וגרם לה לוותר על הכל…,
האדם שכעת שנאה יותר מכל!.