מוזיאון מונה ליזה 2 פרק 3

"גיהנום!!!" צרחה מונה ליזה, "מי שלוקח מהעולם הזה פריט, הוא משוגע!"
"אבל זה העולם החמישי" אמרה קינגה, "אנחנו חייבים לקחת לפחות פריט אחד כדי להציל את המוזיאון" לפתע, היה אור, אור זוהר, אדום, אור חזק שסינוור את קינגה ואת מונה ליזה. ואז קינגה ומונה ליזה ראו עטלף כחול עם שיניים ירוקות, עיניו היו בולטות.
"עטלף!" צרחה מונה ליזה.
"אני יודעת, אני יודעת" אמרה קינגה.
"אולי פשוט ניקח את העטלף הזה!" אמרה מונה ליזה.
"אבל עטלף זה לא פריט!" אמרה קינגה.
"למה לא?" שאלה מונה ליזה.
"כי עטלף זה יצור חי!" אמרה קינגה.
"אבל אנחנו יכולים להפוך אותו לצעצוע!" אמרה מונה ליזה.
"איך? אי אפשר!" אמרה קינגה.
"אפשר בעוד איך, בעזרת כוחות הקסם שלנו" אמרה מונה ליזה.
"אבל אין לנו שום כוח שיכול להפוך יצורים חיים לצעצועים" אמרה קינגה.
"דווקא כן, לי יש, אבל אני צריכה שתעזרי לי!" אמרה מונה ליזה.
"אני לא יכולה לעזור לך, כי אין לי שום כוח שיכול לעזור!" צרחה קינגה.
"בטח שיש לך, יש לך את כוח הדמיון!" אמרה מונה ליזה.
"לא, אין לי שום כוח כזה וגם לא בסגנון הזה, הבנת?!" צרחה קינגה.
"אני לא רוצה לדבר איתך יותר!" אמרה מונה ליזה וישבה על כורסה אדומה שהייתה בחדר האפל עם העטלף שבקושי הצליח לעוף.
"את פשוט לא מאמינה לי ואת לא מאמינה שאנחנו נצליח!" אמרה מונה ליזה.
"ואת לא מבינה שזה בלתי אפשרי!" אמרה קינגה, "מתי תביני? מתי?"
"אבל אין לנו גבול לכוחות הקסם, כלומר, יש לנו…"
מונה ליזה עמדה לסיים את המשפט אבל אז נשמעה דפיקה בדלת. קינגה ומונה ליזה פתחו את הדלת ביחד ואז הם ראו שד עם פנים שחורות ועיניים אדומות בולטות, היו לו מכנסיים חומים ונעליים מפחידות, אדומות עם ציורים של זאבים. "מה אתן עושות בבית שלי?!" צרח השד והתקרב אל קינגה ומונה ליזה.
"אה…. כלום, במקרה הגענו לכאן, לגיהנום" אמרה מונה ליזה.
"אבל לא סתם הגעתן לכאן בטח עשיתן משהו רע" אמר השד.
"לא עשינו באמת שום דבר רע, אנחנו כאן כי אנחנו צריכים לקחת פריטים מכל העולמות, להוציא את מנהל המוזיאון מהתמונה שלו ולהציל את המוזיאון" אמרה קינגה.
"בסדר, בסדר, מה אתן רוצות לקחת? שום דבר אני לא אתן לכן חוץ ממוות!"
"לא, לא, לא! שד יקר, אנחנו לא רוצות מוות!" אמרו קינגה ומונה ליזה.
"אתם לא תקבלו דברים אחרים!" אמר השד, "אתן לא מבינות? זה גיהנום!"
"בסדר, מוות," אמרה מונה ליזה, "לפחות ניקח משהו."
"בשמחה" אמר השד, "בעונג רב…"
"מה עשית?" שאלה קינגה ונתנה מכה למונה ליזה.
"אנחנו נציל את המוזיאון אל תדאגי" אמרה מונה ליזה.
"את בטוחה?" שאלה קינגה.
"כן, אני בטוחה" אמרה מונה ליזה.
"מילים אחרונות, בנות?" שאל השד וצחק צחוק מרושע.
"אוי לי, אוי לי, אוי ואבוי לי!" אמרה מונה ליזה.
"מצחיק מאוד!" אמר השד, צחק צחוק מרושע לקח שני סכינים ועמד לדקור בהן את קינגה ואת מונה ליזה, אבל אז מונה ליזה השתמשה בכוחות שלה והרגה את השד. השד נפל ומת על הריצפה, בבית שלו, בגיהנום.
"הלוויתו של השד תיערך בשעה חמש" אמרה קינגה וצחקה.
"טוב, בואי ניקח מפה משהו ונזוז" אמרה מונה ליזה.
"אבל מה?" שאלה קינגה.
"אה… את כלוב הזהב של העטלף" אמרה מונה ליזה.
"רעיון נהדר!" אמרה קינגה ולקחה את כלוב הזהב של העטלף.
"סימבה קסומבה" אמרה קינגה וקינגה ומונה ליזה עברו לעולם השישי.
"אנחנו עוברים את כל העולמות בקלי קלות" צחקה מונה ליזה.
"כן, אני מקווה שיהיה לנו קל גם בעולם הזה!" אמרה קינגה.