uta
אנחנו עובדים ממש קשה בשביל הסיפור מקווים שתאהבו...

צייד הזיכרונות פרק שלישי

uta 04/08/2014 557 צפיות 10 תגובות
אנחנו עובדים ממש קשה בשביל הסיפור מקווים שתאהבו...

פרק 3

"יאללה בוא נזוז כבר." שמעתי את ניקול אומרת, היא הייתה מחוץ לדלת, מחכה שאלבש את מכנסיי ג'ינס שלי כבר, אני חושב שאף פעם לא הייתי טוב בלבישת מכנסי ג'ינס, לבסוף הצלחתי, פתחתי את הדלת והיא הביטה בי,
"לא אתה משהו." היא צחקה מעט והתקרבה לעברי, הבטתי בה, היא הושיטה את ידה לעבר רוכסן המכנסיים שלי, וסגרה אותו. "החנות שלך הייתה פתוחה".
יצאנו מבית החולים, האור סנוור את עיני כאילו אני עומד להישרף ברגע שאסתכל לשמיים. שמתי את ידי כמו מצחייה כדי להסתיר את האור, "איזה מגזימן" היא אמרה, אני בכלל לא יודע מי היא שאני ולך איתה ככה באמצע הרחוב,
"לאן אנחנו הולכים?" שאלתי, הרגשתי כאילו אני ילד שחוטפים אותו והוא לא יודע על זה, היא לא ענתה, חזרתי על שאלתי, ורק אז היא ענתה, "יואו יא נודניק, תראה שנגיע לשם"
הלכנו במשך חצי שעה בערך, עד שהגענו ליער, מלא עצים עשבים היו בצדי הדרך, וצמחים מיוחדים.
"עוד כמה זמן נגיע?" הייתי כבר תשוש.
"אנחנו כבר עוד מעט פה ג'וש" אמרה ניקול. היא אפילו לא הסתובבה לראות אם התייבשתי או משהו,
"לא קוראים לי ג'וש בכלל" אמרתי, "אני נראה לך כמו מישהו שקוראים לו ג'וש" נעצרתי "ככל שתתעכב ככה אני ימשיך להאריך את הדרך"
"את מאריכה את הדרך?!" התחלתי כבר להתעצבן, "תירגע עצבן" אמרה וחייכה,
"הגענו" היא סיכמה את השיחה שלנו,
20 אנשים הלבושים בחליפות מיוחדות היו שם לכל אחד יש נשק אחד ושונה, הם התהלכו בשבט הקטן שהם הקימו לעצמם, נעמדתי בפתח הכניסה, ניקול כבר נכנסה, היא הפנתה את מבטה והביטה בי. "למה אתה מחכה?" שאלה, צעדתי צעד אחד ואז
************************************************
"אנחנו חייבים לעוף מפה זה מסוכן" אמרתי, ניקול רצה לידי כולה מתנשפת, ועייפה.
"חייבים לחסל אותו ג'וש" היא אומרת
***********************************************
נפלתי על האדמה, כולי מתנשף.
"ג'וש אדוני" אמר צייד אחד שבא לעברי היה לו שיער שחור ארוך ומבריק, אסוף בסרט בצבע בורדו, ועיניים ירוקות עמוקות, עורו היה חיוור מאט, גוף שרירי אך רזה. קמתי מהאדמה, ניקול ועוד צייד אחד עזרו לי לקום,
"הוא איבד את הזיכרון דין" אמרה ניקול, "אתה בסדר?" היא שאלה אותי, "כן, הכול טוב" אמרתי.

"אז אתה אומר שאני הייתי צייד מפלצות כמוכם?" שאלתי, היה לי הרבה דברים לשאול, "הצייד החזק ביותר" אמר עוד צייד אחד, היה לו שיער שחור שחום ופרוע, ועיניים חומות הוא היה שרירי. "אל תגזים תומאס אני החזקה ביותר" אמרה ניקול היינו בחדר רק אני , ניקול, דין, ותומאס
"בוא תכיר את כולם".


תגובות (10)

תמשיכו תמשיכו תמשיכו תמשיכו!!!

04/08/2014 19:45
uta uta

תודה רבה, זה ייקח קצת זמן, כי אנחנו צריכים לכתוב ואז לעלות למייל ולבדוק עם יש שגיאות אחד לשני, ואז לעלות.. אבל תודה בכל מקרה ^^

04/08/2014 19:46

תמשיכווו! אתם כותבים ממש יפה!

04/08/2014 19:52

טוב אממ… אתם צריכים לעבוד על פיסוק. וגם יש כמה שגיאות קטנות כמו "היה לי הרבה דברים לשאול" במקום "היו לי הרבה דברים לשאול". ועכשיו, כשסיימתי לנדנד.. תמשיכו ובדחיפות!! אהבתי מאוד עד עכשיו^^

04/08/2014 19:56
uta uta

תודה רבה :)

04/08/2014 19:57
uta uta

ותודה גם לך, גם תגובות כאלה עוזרות לנו..

04/08/2014 19:59

דורשת המשך!! ואל תעשו הפסקה באמצע
פשוט תכתבו עד שתמותו P:

04/08/2014 20:06
uta uta

תדברי עם אחותך שתעלהה את הפרק למייל שלי..

04/08/2014 20:16

וואו, פרק מושלם! אני מחכה כבר לפרק הרביעי!

04/08/2014 20:51

איפה הפרק השני? (אופס?)

05/08/2014 02:57
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך