מלאך אפל-28

ערב.אנדי עמדה מתחת לזרם המיים ונתנה להם לזרום ולשטוף אותה, כשהיא חושבת על ג'ורדן ללא הפסק.כשלאחר מיכן עמדה מול המראה,מביטה בעצמה במבט מרוכז ועצוב,פורצת בבכי.
"אני לא אפסיק עד שאכניע אותך.."אמרה,נחושה.."אני אוהבת אותך,ג'ורדן."כרגע לאחר מיכן ניפצה את המראה באגרוף אגרסיבי.חתיכה של זכוכית שבורה חדרה לידה ופצעה אותה.
"מה קרה??"נבהלה טרי ורצה לשם בכדיי לבדוק מה קרה.
"כלום..טרי..אני.."נאנחה,שולפת את שבר הזכוכית מבפנים.
"את פצועה!"תני לי לחבוש אותך.."אמרה
בעוד ג'ורדן עומד על המרפסת,סוער כולו מבפנים.
"בקרוב אנדי.."אמר.."בקרוב.."
כשמאוחר יותר עמד על גג של בניין גבוה ונותן מבט מאיים על כל העיר.
טרי ואנדי הלכו למסיבת יום ההולדת של בת דודתה.
אנדי ישבה על אחת הספות,חושבת על ג'ורדן.
"היי,"פנתה אליה טרי,"הכל בסדר?"
"אני סתם..חשבתי על משהו.."אמרה אנדי.
"לדעתי,את צריכה לשכוח ממנו.זה נגמר,אנדי.ג'ורדן איננו."אמרה לה טרי.
"אני יודעת.."אמרה אנדי מוחה דמעות מעינייה,"אבל,לפעמים..יש לי הרגשה שהוא עדיין כאן."
"בואי.."אמרה טרי מחבקת ומרגיעה אותה.
אנשים מסביב רקדו. הייתה שם מוסיקה נחמדה.
לאחר ששיתפה פעולה בשיחה מעניינת החליטה אנדי לצאת החוצה,כאשר מישהו,ניגש והולך אחרייה.
אנדי התיישבה במרפסת הפונה לרחוב.היא התיישבה על הנדנדה.
שוקעת במחשבות,נהנית מהנוף.היא ניסתה להנות מהמסיבה ולא להיות דיכאונית.
"הכול בסדר?"ניגש אליה,בחור.
"אני קצת..עייפה."ענתה.
"אני מבין אותך.גם אני מרגיש לא שייך לפה."אמר בפנייה.
אנדי הביטה אלה האופק,כשלפתע רוח נשבה בשערה,'מגלה' לו מעט מפניה היפים.
"אני ג'ונתן."הציג את עצמו.
"אנדי.."הציגה את עצמה.
"נראה לי שאת מתאוששת ממשבר."אמר בפניה.
אנדי שתקה.לא היה לה חשק לדון בפרידה שלה מג'ורדן עם אדם זר לחלוטין שזה עתה הכירה.
"מה קרה לך ביד?"הבחין בתחבושת שכיסתה את ידה.
"נפצעתי."סיפרה לו.
"הלכת מכות??"ניסה לשפר את מצב רוחה.
"כן,"ענתה בחיוך.
"את יודעת?..יש לך את החיוך הכי מדהים שראיתי מימיי."חייך אליה.
היה זה החיוך המדהים שכבש את ליבו של ג'ורדן.כל פעם שהייתה מחייכת אליו,הוא הרגיש כל כך לכוד.כל כך אבוד.אנדי לא ידעה שבעת שהם מדברים מישהו זומם לצוד אותה ולהרוג אותה.
כשברקע התנגן שיר יפייפה ושקט שהזכיר לה את ג'ורדן.
"איזה שיר יפה.."היא אמרה,נזכרת בו.
"בואי נרקוד.."אמר ג'ונתן ולקח את ידה.
"לא."אמרה.."ג'ורדן..אני.."
"ג'ורדן?"קרא.."שמי ג'ונתן."
"אני מצטערת..רק נפרדתי לא מזמן ממשהו.."סיפרה.
"בואי,נרקוד.אני אעזור לך לשכוח אותו."אמר בפניה,מצליח לשכנע אותה לבסוף…כשהם עומדים קרוב זה לזו.רוקדים צמוד.אנדי הרכינה ראשה על כתפו ועצמה עיניה למספר שניות.לוקחת אויר לריאותייה. נאנחת בזרועותיו.כשפתחה את עיניה,הבחינה בפניו של ג'ורדן שחיבק אותה בזרועותיו. לרגע,נדמה היה לה שהיא חולמת.אך,הוא הרגיש לה כל כך אמיתי.היא הביטה אל תוך עיניו הבהירות שברקו באור חזק ונצצו כמו שני כוכבים בהירים בשמי הלילה.כשהוא מביט בה,ומצמיד אותה אל גופו,בריקוד צמוד ואינטימי כשרעד, עובר בו.
"ג'ורדן.."לחשה את שמו,לא מאמינה שהוא אוחז בה בזרועותיו כה קרוב.
כשהיא חשה בנשימותיו על צווארה.
"ששש..אמר,מניח את ראשה על החזה שלו כשהם רוקדים.
"הלב שלך הולם."אמרה,כשהם רוקדים לבדם מרוחקים מכל ההמון.היה זה רגע,ששייך רק להם.
"..אני אוהב אותך…"אמר לה בקול עדין מלא רגש,כשדמעות זולגות מעינייה,בעודו אומר את זה.הוא רעד בתוכו,כשדמעות זולגות גם מעיניו. נושם,כל רגע,כל שניה,נושם אותה עמוק יותר אל תוכו.
"אל תלך.."ביקשה ממנו, בעודו אוחז בידה,נושק לראשה,ברכות.שכן כל מילה הייתה כחץ מכאיב שפצע אותו וגרם לו לדמם בקירבו כשגופו כה קרוב לגופה.
נראה כי עמוק עמוק בפנים ,כאב לו.שכן,אנדי נאחזת בו חזק,פוחדת שעוד רגע הוא ייעלם.
מרימה את עינייה אליו,כשראתה לפתע,את פניו של ג'ונתן.
נדמה היה כי חלמה בהקיץ,על אהובה.ג'ורדן,לא באמת היה שם.
לא הייתה זו אלא אשליה,שנמשכה מספר רגעים.כשניראה לה כאילו,זה באמת הוא שהיה שם.
מוחה לא הפסיק לתעתע בה.כשהיא מקווה בתוך תוכה,שהוא באמת מרגיש כך.
אנדי התנתקה מזרועותיו של ג'ונתן ורצה פנימה.
"אנדי!"קרא..רץ בעקבותיה.
"הנח לה.."עצרה בעדו טרי.
"היא נסערת."אמר ג'ונתן,מנסה להבין מה עובר עלייה.