מרגלת צעירה- פרק 9 -ווהווו-

"מה זה?? את עשית מה???" קראה דיאנה בכעס. הן שלושתן יושבות בביתה של דיאנה, וקיה סיימה לספר להן את מה שקרה אתמול עם טיילור, ג'ייד אכולת קנאה ודיאנה כועסת.
"אני לא יכולתי לתת לו לנשק אותי כשהוא עדיין ביחד עם טיילור ועומד להיות להם פאקינג תינוק ביחד!" הגנה על עצמה קיה.
"לא על זה כועסת, מפגרת. למה לעזאזל אמרת לו שאת יודעת על התינוק?! מטומטמת!!" קראה דיאנה בכעס.
"אה זה… תקשיבי, את לא יודעת מה זה לעמוד מול העיניים המדהימות האלו שלו ופאקינג לשקר לו בפנים. אני לא מתפקדת טוב מולו דיאנה! צריך להחליף אותי אני כישלון" אמרה קיה וקברה את פניה בידיה.
"זה שעשית משהו אחד דפוק ביותר וכמעט הרסת את הכיסוי שלך, לא אומר שאת לגמרי כישלון" אמרה דיאנה וקיה הרימה את פניה העצובות.
"להגנתה, לטיילור באמת יש עיניים מדהימות" אמרה ג'ייד.
"את לא עוזרת. ותפסיקי לפנטז עליו! זה לא תורם לא לך, ולא למשימה" אמרה דיאנה וג'ייד הזעיפה את פניה.
"אבל דיאנה זה לא רק זה! אני פאקינג אמרתי לו שאני יתומה, ואמרתי לו שהעיניים שלו מדהימות, כמו איזה ילדה מטומטמת. אני לא מסוגלת לתפקד מולו! צריך לפטר אותי" אמרה קיה כשפניה עדיין קבורות בידיה.
"קיה את לא יכולה להתאהב בו עכשיו!" אמרה דיאנה.
"אני חושבת שמאוחר מדי" אמרה קיה והרימה את פניה, מסתכלת לעבר דיאנה בתיסכול.
"הכל טוב פה?" נכנס לחדר ג'ורדן, אחיה של דיאנה, הידוע בהתפרצות המעצבנת שלו בזמנים לא טובים.
"הכל מדהים" אמרה קיה ביובש.
"למה אתן לא בבית הספר?" שאל ג'ורדן.
"יש דברים יותר חשובים מבית ספר" אמרה דיאנה והרימה גבה ברוב חשיבות.
"דיאנה את לא יכולה לבריז סתם ככה מבית הספר! תתלבשו עכשיו אני אסיע אתכן" אמר ג'ורדן.
"אתה לא יכול להכריח אותי לבוא לבית הספר!" מחתה קיה.
"אבל אותה כן" הצביע ג'ורדן על דיאנה.
"ואם אני באה, אז גם את." אמרה דיאנה בזעף וקמה מהמיטה, ניגשת לארון הבגדים שלה.
"אני צריכה להתלבש, ג'ורדן" אמרה דיאנה בעצבנות לאור זה שהוא נשאר לעמוד בדלת והביט פנימה. הוא הינהן במבוכה ויצא מהחדר.
"ג'ייד תפסיקי לבהות בו" אמרה קיה לאחר שזה יצא מן החדר.
"מה? אני לא בוהה בו" אמרה ג'ייד, ולא הסירה את עיניה מהדלת.
"איכס, ג'ייד. אח שלי? באמת?" אמרה דיאנה כשהבעת גועל על פניה, והורידה את חולצת הפיג'מה שלה, לובשת אחת חדשה במקומה.
"אח שלך לוהט" ענתה לה ג'ייד.
"תדעי שהוא מתנהג חרא לבנות. לא ידוע למה הן עוד נמשכות אליו" אמרה דיאנה והוציאה שתי חצאיות מהארון שלה, מתלבטת ביניהן.
"תראי איך הוא נראה!" מחתה ג'ייד. למה היא תמיד נדלקת על הבנים האלו שבחיים לא ישימו עליה?
"היית מתה שהוא ישים על בנות בגיל שלנו. קיה הייתה מפנטזת עליו כל היסודי." אמרה דיאנה וקיה זרקה עליה כרית, "לא הייתי מפנטזת עליו!"
"היא הייתה באה אליי כל יום כדי לראות אותו כשהיינו קטנות. זה היה דיי רע. אה, וזה לא האח היחיד שלי שקיה הייתה מאוהבת בו" המשיכה דיאנה.
"אני נשבעת לך עם תמשיכי לדבר אני אהרוג אותך" אמרה קיה, שפרצופה נהיה אדום לגמרי בינתיים.
"יש לך עוד אחים??" שאלה ג'ייד בהתלהבות.
"תרגעי, חמודה" אמרה דיאנה, ולבשה את החצאית שבחרה.
"מוכנות?" נכנס ג'ורדן שוב לחדר וגרם לשלושת הבנות להפנות את מבטן.
דיאנה הינהנה והבנות קמו מהמיטה, והלכו אחרי ג'ורדן למכונית שלו.
דיאנה ישבה מקדימה לידו, וקיה וג'ייד ישבו מאחורה. ג'ייד לא הפסיקה להגניב מבטים לעבר המראה, שבעזרתה יכלה להסתכל על פניו מקרוב.
"הגענו. ביי בנות!" אמר ג'ורדן ופתח להן את הדלת. דיאנה נאנחה וג'ייד חייכה חיוך קטן.
"ביי" אמרה דיאנה ושלושתן נכנסנו לבית הספר. הן הגיעו באמצע ארוחת הצהריים, אז שלושתן נכנסו לקפיטריה. בכניסה הן ראו את הארי ואת נבחרת הכדורגל שנופפו להן, ובמקום לנופף חזרה דיאנה עמדה שם ונראתה מתוחה וחסרת ביטחון.
"הכל טוב?" שאלה קיה.
"כן, רק ש… הארי הזה… אמ… הוא אתמול.. אמ… נישק אותי" אמרה דיאנה וחייכה חיוך מבויש לעברו.
"אומיגאד! למה את לא מספרת כלום תגידי לי?!" אמרה קיה בעיניים בורקות. עברו ארבע שנים מאז החבר הרציני האחרון של דיאנה, ששבר לה את הלב, והגיע הזמן שהיא תתקדם הלאה.
"לא חשבתי שזה משנה…" אמרה בחיוך מבויש. הארי התקדם לעברם.
"היי לכן" הוא אמר וחייך חיוך שחשף גומות חן מקסימות, ואז חיבק את דיאנה.
לאחר היסוס קל, הצמידה דיאנה את ראשה לראשו ונשקה לשפתיו בעדינות, ואז התנתקה ממנו. הוא הביט בה בהפתעה, ואז חייך חיוך גדול.
קיה חייכה חיוך מאושר, כי כמה כיף זה לראות את החברה הכי טובה שלך שמחה שוב בחברת בנים, אחרי שארבע שנים היא לא התקרבה אליהם?
"אני ממש שמחה בשבילכם!" אמרה ג'ייד בחיוך גדול. הארי הניח את ידו על מותנה של דיאנה והצמיד אותה אליו, מחייך חיוך מאושר.
"בואו נשב לאכול" אמר הארי והבנות התיישבו בחברת קבוצת הכדורגל.
חושי המרגלת של קיה התחדדו לפתע, והיא הרגישה שמישהו מסתכל עליה. היא סובבה את ראשה והביטה סביבה, עד שנתקלה במבטו של טיילור. היא הסתכלה עליו והוא סימן לה לצאת החוצה לרגע. היא הביטה בו בבילבול, ואז ראתה אותו קם ומתחיל ללכת החוצה.
"אני צריכה לשירותים שנייה.. כבר אחזור" אמרה קיה וקמה.
"את כועסת עליי?" שאל אותה טיילור כשיצאה מהקפיטריה. הם התיישבו בחוץ על הדשא.
"למה שאני אכעס?" שאלה קיה, כי באמת לא הבינה.
"בגלל אנדי, או בגלל שניסיתי לנשק אותך, לא יודע…" אמר טיילור ובלע את רוקו. הוא נראה קצת חסר ביטחון, וזה הזכיר לה אותו אתמול, אחרי המריבה של הוריו. המריבה הזו הזכירה לה משהו.
"רגע, טיילור, אתה ואמא שלך באמת עוזבים?" שאלה קיה.
"לא. זה היה סתם כדי להפחיד את אבא שלי… אל תעבירי נושא אבל… חשוב לי שלא תכעסי עליי" הוא אמר.
"אני לא כועסת, אני פשוט… אתה באמת מוצא חן בעיניי, אבל אני רוצה להיות איתך, ולא סתם להתנשק נשיקה שאין לה משמעות" אמרה קיה, והיא הרגישה כמה היא באמת מתכוונת לזה.
"אז את כן כועסת שניסיתי לנשק אותך…" הוא אמר והעביר את מבטו לשמיים הכחולים שמעליהם.
"זה לא מה שהתכוונתי… אני רוצה שתנשק אותי, אבל אני גם רוצה שתבין שאם אנחנו היינו מתנשקים אתמול, אז זה לא היה אומר שום דבר כי אנדי עדיין חברה שלך, והיא גם עדיין בהריון ממך…" אמרה קיה, ואת החלק האחרון לחשה.
הוא החוויר, בדיוק כמו אתמול כשהזכירה את העניין הזה, "אל תדברי על זה בבקשה… אני עדיין לא מבין איך את יודעת. אני לא מאמין לזה ששמת לב לבד. לא שמים לב."
"אני…" היא פתחה את פיה וסגרה אותו. "אני שמה לב לדברים ממש קטנים, זה מין משהו דפוק כזה אצלי"
"אני לא מבין אותך…"
"מה?"
"יום אחד את באה ומפלרטטת איתי ולא חושבת על מה יקרה או על דברים שלא קשורים לשנינו, ויום אחרי את מרוחקת וחושבת על כל דבר."
קיה קפאה. הדמות שהיא אמורה להיות, והדמות שהיא באמת התערבבו קצת וטיילור שם לב לזה.
"למה אתה מתכוון?" היא משכה את הזמן.
"ביום של המסיבה… אמרת שאת רוצה להפשיט אותי, התקרבת אליי כל הזמן ופלירטטת איתי ולא היה לך אכפת מאנדי או מכלום. ואז אתמול, את פתאום חושבת על כל דבר, ואת לא אומרת את מה שאת באמת רוצה להגיד לי." אמר טיילור.
היא שתקה. ביום הראשון לא היה לה אכפת מה טיילור יחשוב עליה, או מה כולם יחשבו עליה. המשימה שלה הייתה שהוא יתאהב בה כדי שהיא תציל אותו ממקרה של התנקשות בחיים שלו וזהו. אבל אתמול, היה לה אכפת שאם הוא ינשק אותה אז הוא יהיה רק איתה. היה לה אכפת שלא יהיה לו כלום לאנדי, והיה לה אכפת מה הוא יחשוב עליה.
"למה את לא אומרת לי הכל בפנים? את רוצה אותי או לא? ביום של המסיבה נראית מעוניינת בי וזה הדליק אותי, אבל אתמול היית מרוחקת וקשה"
היא המשיכה לשתוק. הוא אמר דברים כלכך נכונים ורגישים, והיא ממש לא ציפתה ממנו לזה.
"תגידי לי על מה את חושבת" הוא ביקש.
היא נשמה עמוק, כשהחלטה גדולה מתערבלת בחיקה. לא יהיו יותר שקרים. כאילו אולי חוץ מהעניין שהיא מרגלת שצריכה להציל אותו ממוות, אבל את זה נדחה לאחר כך. היא עומדת להגיד לו את כל מה שהיא חושבת בפנים. כמו שהוא רצה. היא נשמה עמוק, ואז נשמעה צרחה.