סיפורי ערסים- הקדמה- פנימיית אלונים;)
היי!, אני לין בת 16, כיתה י׳, שער חום ארוך וגלי, עיינים ירוקות-חומות שאף אחד לא הצליח לפענח מה הם בדיוק.. גרה בהרצליה, וחיה את החיים, מחר אני עוברת לפנימיית ״אלונים״ עם אח שלי עומרי. בגלל שההורים שלי עוזבים את הארץ לכמה חודשים לאמריקה בעיניני עבודה, ואותנו משאירים פה.. יש לי חבר מדהים שקוראים לו רוי והוא עובר גם לפנימייה, כי הוא לא הסכים להשאיר אותי שם לבד. אחחח אני כל כך אוהבת אותו.. יש גם את ליאל, שהיא החברה הכי טובה שלי והיא גם באה לפנימייה.. האמת שזה היה רעיון שלה, כי חשבו לשים אותי ואת עומרי בהתחלה במשפחה אומנת, והיא הציעה רעיון שנשמע לי הגיוני יותר ממשפחה אומנת..
תגובות (6)
נשמע נחמד תתחילי
נראה סיפור ממש יפה תתחילי!
ואשמח אם תקראי את הסיפור החדש שלי.
כמה דברים-
1.זאת לא ממש נחשבת הקדמה. זאת הצגת דמות.
2. כל הקטע של ההורים- עזבו- לחול- והשאירו- אותנו- בפנימיה די חרוש וזה בכלל לא חוקי. קוראים לזה נטישת ילד וזאת עברה על החוק.
3. ממש לא מעניין אותי העיניים הירוקות חומות אדומות צהובות ורודות שלה. את יכולה להכניס את זה לתוך הסיפור בדרך אגב, אבל זה ממש לא חשוב בהקדמה.
4. את כותבת יותר מידי פעמים "…" תסיימי משפט בנקודה אחת.
5. הקדמות הן בדרך כלל קצרות אבל ההקדמה הזאת קצרה מידי.
6. למרות שעשית את זה רק פעם אחת, אני עדיין אעיר על זה- אל תכפילי אותיות.
בהצלחה, ואם יש לך שאלות את יכולה לפנות אליי במייל.
הולה מעיין ^^
מסכימה איתך, מלבד סעיף 5. הקדמות יכולות לדעתי להיות בכל אורך. גם שלוש משפטים זה סבבה, כל עוד זה כתוב נכון ובאופן מעניין ומושך (לא מדברת על זה ספציפית).
אה ודבר נוסף- קראי את הרציתי להוסיף להבא ^^"
אלינה שלושה** משפטים
קראתי את הביקורת, תודה ואני ישפר.
אני יודעת שאת מנסה לעזור ואני מודה על זה אבל ביקשתי לפנות אליי במייל, ולא בתגובות. חוץ מזה על התוכן זה פוגע שאת כותבת ביקורת.. אם את כותבת עוד ביקורות אז תדעי שזה יכול לפגוע, אבל תודה ואני אשפר. סיפור ראשון.:)