ירח אדום פרק-19: לילה לבן

"אז דבר ראשון מחר בבוקר יוצאים לכיוון ארה"ב." אמר דוריאן כשכולם התאספו בסלון אחרי שאני ואוז שטפנו את הכלים.
"אני רוצה להודות לכם, לא הרבה אנשים או להקות היו עוזרות למישהו שהם בקושי מכירים." אמרה מלודי והעבירה את ידה בשיערה הורוד.
"ברור, הדלת שלנו תמיד פתוחה." אמרה איימי בחיוך קטן ומייק הניח יד על כתפה.
"עדיין, זה הרבה לבקש ואני יודעת את זה." אמרה מלודי והתיישבה על הספה.
"טוב כולם לחדרים ולישון, אנחנו קמים מוקדם אם אנחנו רוצים להספיק להגיע לטיסה וזה גם כמה שעות טובות על מטוס." אמרה איימי ועלתה ביחד עם לוק אלי ומייק במדרגות והשאר נשארו למטה.
"תודה שוב." אמרה מלודי וקמה ממקומה.
"את יכולה לישון בחדר שלי, אני אמצא כבר פיתרון." אמר אוז והקיף את מותני עם ידו, מלודי חייכה וכולם צחקו.
"תודה אוסקר, תהנה." אמרה בקריצה ועלתה למעלה.
"טוב אין סיכוי שאני ישן עכשיו." אמר קמרון וצנח למקום בו מלודי ישבה.
"הי אולי נעשה לילה לבן?" שאלה פייז' והתישבה על ברכיו של קמרון. "יש לנו את כל הטיסה לישון ותמיד רציתי לעשות לילה לבן ולא הייתה לי הזדמנות." המשיכה וכולנו הבטנו אחד בשני.
"יאללה," אמרתי והתיישבתי לידם. "אין לנו מה להפסיד וזאת תהיה גם הפעם הראשונה שלי." אמרתי בחיוך.
'בערך." אמר לי אוז בראשי והרגשתי רצון רב להעיף לו בוקס אז פשוט חייכתי לו חיוך טיפשי של צחוק סרקסטי ואנשים הבינו שדיברנו בנינו.
"אז מה עושים?" שאלה קלסי בהתלהבות ועמדה מאחורי הכורסא שעליה ישב דוריאן.
"בואו נרוץ." אמר אוז בשקט וכולם הביטו בו. "נהפוך לזאבים ופשוט נרוץ לעיר נחגוג שם או סתם ביער לצוד או באגם ל'סקיני דיפינג' אמר והרים את גבותיו פעמיים, לא הייתי צריכה להרביץ לו כי פייז' דחפה אותו אחורה אבל כולם צחקו.
"יש לנו כסף ליציאה בעיר?" שאלתי והבטתי בכולם.
"לא נראה לי, אף אחד לא עבד מאז…" אמרה פייז' והביטה בי בעצב, מאז שאנה נפטרה.
"זה בסדר נסתדר, אני אמשוך קצת כסף מכספומט או משהו. או שבאמת נסתובב ביער ונעשה שטויות כמו מתבגרים רגילים." אמר אוסקר וחיכה לתשובה.
"בוא נצביע על זה," אמרה קלסי וכולם הביטו בה. "מי שבעד לצאת לעיר שירים את ידו." אמרה ודוריאן ופייז' הרימו יד.
"נראה שלא צריך אפילו להצביע עוד פעם, ליער!" אמר קמרון בקול וקם עם פייז' בזרועותיו רץ מחוץ לבית. כולם צחקו ורצו אחריו, אנחנו באמת רק חבורה של מתבגרים רגילים כשלא מחשבים את העובדה שיש לנו את היכולת להפוך לזאבים ובעלי כוחות משונים.
"יש אגם שאנחנו יכולים לשחות בו, המים כנראה קרים עכשיו אבל זה לא אמור להזיז לנו." אמר אוז.
"רגע נביא בגדי ים." אמרתי ועליתי לפני שהם יכלו להתנגד, אחרי סיבוב מקיף בחדרים וחיטוט במגירות מצאתי לכולם בגדי ים וירדתי איתם לחצר עם כמה מגבו מקופלות שכיבסתי.
"את תרכבי עליי כי אחרת אין מי שיסחוב את זה." אמר אוז והפך לזאב החום שלו ועיניו הכחולות סגולות שלו נעוצות בשלי, השאר הפכו לזאבים ועקבו אחרי אוז שרץ לאגם בו צילמתי אותו.
******************************************************************************************
^נקודת מבט איימי^
"הם יצאו." אמרתי ומייק הניח את ידו על מותניי ונישק את כתפי.
"הם נערים, תני להם ללכת ולהינות מהחיים." אמר לי וחיבק אותי.
"זה יכול להיות מסוכן, הם יכולים להיפגע." אמרתי והסתובבתי אליו מביטה לתוך עיניו האפורות, היא ליטף את לחיי ונשק לראשי.
"אני יודע שאת מרגישה אחראית עליהם, כמו שאני מרגיש אחראי על לוק. אבל צריך לתת להם קצת חופש לפעמים, לדאוג כל הזמן זה לא בריא." אמר והרים את סנטרי מנשק אותי, ידיי השתלבו מאחורי צווארו והוא קירב אותי אליו.
"בסדר, אבל עם הם לא חוזרים עד הבוקר אני יוצאת אחריהם." אמרתי משעינה את מצחי על שלו והוא חייך אליי.
******************************************************************************************
^נקודת מבט לונה^
"אניממש שמחה שאתן חושבות ככה." אמרה קלסי וגבינו אליה כשהחליפה לבגד הים שלה.
"את צוחקת עליי? הוא משוגע עלייך!" אמרה לה פייז' והביטה בי.
"כן, את צריכה לראות איך הוא מסתכל עלייך!" אמרתי ואני ופייז' חייכנו.
"טוב בואו נשחה." היא אמרה וסחבה את בגדיה הולכת בבגד הים הירוק שלה שגרם לעיניה להראות כחולות יותר ממה שהן.
"זה מוזר שאיימי לא עצרה אותנו, ראיתי אותה מביטה בנו דרך החלון כשיצאנו." אמרה פייז' וזרקה את חולצתה על כתפה יחד עם הג'ינס שלה.
"כנראה מייק שכנע אותה." אמרה קלסי וצחקנו.
"מוכנות בנות?" שאל קמרון כשראה שהתקרבנו, כל הבנים היו בבגדי הים שלהם ואוסקר נשען על אחד העצים.
"בטח." אמרתי רצה לאגם וקופצת פנימה צוללת לתחתית החולית ויוצאת מנערת את שיערי כמו כלב, כולם צחקו וקפצו גם הם למים.