נפגשנו מאוחר מידי 3 פרק 2 מחשבות

*גם כאלה שלא קראו את שני הספרים שקדמו לספר הזה(טרילוגייה…) אז עשיתי ככה שמהפרק הראשון תוכלו כבר להתחיל לקרוא….הפרק הראשון נמצא בתגית:#נפגשנו מאוחר מידי (תחפשו את התגית למטה)*
ירדן עמדה כאילו היא קפאה במקומה, והרימה אט אט את ידיה וכיסתה את פיה והעלתה חיוך גדול, בזמן שרוי ותמר היו במתח, ואז היא הורידה את ידיה בבת אחת וצעקה:"כן!! כן אני מסכימה!" ואז תמר מחאה כפיים והייתה מאושרת כל כך ואז רוי קם, ירדן הושיטה אל כתפיו את ידיה והם התנשקו…ירדן ורוי חיבקו גם את תמר, ואז ירדן אמרה לה:"תחמנית גדולה שכמותך…אבל פעם ראשונה שעושים לי משהו מתוחכם שהוא טוב…" השלושה צחקו, ואז תמר העלתה שאלה:"תגידו רגע, אתם יודעים משהו על טום? מה איתו…איך הוא..?" רוי שאל אותה:"מה נזכרת בו פתאום?" ואז תמר ענתה לו:"סתם…פשוט.." היא החלה לגמגם..:"אני…חשבתי..שבגלל כל הקטע שאתם הולכים להתחתן אז…החלו לצוץ בי זכרונות מהעבר" ירדן חייכה ואמרה:"מרי איזה חמודה! את מאוהבת בו כבר שנים ואת לא מגלה לנו! ביישנית שכמותך.." ואז היא ורוי צחקו, בזמן שתמר נעמדה, ונראתה כאילו בלחץ ואז היא שאלה:"ממתי את קוראת לי מרי?" ירדן הייתה בהלם ושאלה:"רגע רגע רגע…הכל בסדר? לקרוא לרופא..?? אני כבר שנים קוראת לך ככה! תמר-מרי…משהו מוזר קורה איתך..רגע. את לא תמר. את הכפילה שלה!!" תמר שוב החלה להלחץ ואפילו יותר, בזמן שירדן ורוי שוב צחקו…תמר אמרה:"טוב, נראה לי שאני אזוז..במילא המקום הזה הופך אותי למשוגעת אז למה לי להשאר?" היא צחקה, ופעם ראשונה בפורום הזה עם כולם..-"רק תודיעו לי פרטים ומה אתם מתכננים-דודה מרי רוצה לעזור לכם" היא חייכה, ולפני שיצאה רוי אמר לה:"רגע חכי שניה" תמר הסתובבה ושאלה:"מה קרה?" רוי ענה לה:"הגענו עם המכונית שלי…את לא רוצה שאסיע אותך? יהיה לך יותר קל" תמר כבר הספיקה לשכוח איך היא הגיעה, ומה עשתה ונראתה מבולבלת…היא ענתה לו:"בסדר" ואז רוי נישק את ירדן, ובא
לעבר תמר, ושניהם נפרדו לשלום מירדן ויירדו למכוניתו של רוי. רוי הלך כמובן לכסא של הנהג, ותמר לכסא שליד. -"לחגור חגורות בבקשה" אמר רוי בקול גבוה, ותמר ענתה לו:"כן "נהגוס"…" ושניהם צחקו. רוי יצא מהחניה, והחל לנסוע לעבר ביתה של תמר. תמר שאלה אותו:"נו…אתה בטח מתרגש לקראת החתונה-ורק אל תאמר לי שלא" רוי חייך את החיוך הכובש והביישני שלו וענה לה בזמן שהוא מתמרן בין הכביש לפניה:"אי אפשר שלא להתרגש…פשוט..אני לא יכול לשכוח את זה" רוי יותר ויותר התקרב לביתה של תמר, והיא לא הבינה מדוע הוא לא עונה לה..כעבור כמה דקות הוא הגיע לביתה, החנה ורק אז הוא ענה לה:את מה שהיה בינינו..כל השנים האלה" תמר התקרבה אליו וענתה לו:"מה…את זה?" ושנייה לפני ששפתיה פגשו את שפתיו, רוי לקח את יד ימין שלו והרחיק את תמר מגופו.תמר נראתה זעופה, וישר יצאה מהמכונית, טרקה את הדלת, והלכה הליכה מהירה ועלתה לביתה, בלי לומר שלום. במכונית, רוי לקח אגרוף, ובעט איתו על המושב בו ישבה תמר. הוא אמר לעצמו:"לא הייתי צריך לאמר את זה ככה…אבל היא לא מבינה שאני עומד להתחתן? היא בעצמה עזרה לי בזה ותמכה! או שהכל זה בעצם תחפושת שמתחתיה היא לא רוצה בכך? ו..למה אני מדבר לעצמי בכלל?" רוי הרגיש מובך, ומהר נסע חזרה לביתו. הוא הגיע, החנה את המכונית ועלה במעלית. הוא פתח את הדלת עם המפתח שבמקרה היה בכיסו, ואז הוא נכנס הביתה, וראה שירדן בדיוק קמה ממנוחה, כנראה בעקבות חזרתו של רוי. היא התיישבה על הכורסה, ורוי ניגש אליה והיא אמרה לו:"לא נראה לי ששמחתי ככה, לפחות מאז שחזרת אחרי שסיימת את השירות הצבאי…אני אוהבת אותך. ואתה אותי. אני מאוד מקווה…ואני שמחה שיש לי הזכות להיות בקרוב מאוד אשתך. אתה הגבר שכל אישה אחרת חולמת שיהיה לה" רוי חייך, וחיבק אותה חיבוק חזק:"ואת אישה שכל גבר היה חולם עליה..אני אשמור עלייך חזק ירדן. חזק חזק חזק.." ירדן צחקה ואמרה:"יש כזה שיר" (שימו את השיר ברקע:)

ורוי חייך אליה, בזמן שהוא מלטף באיטיות ובנעימות את שערותיה ואמר:"אני יודע.." . אחרי דקה ירדן שאלה אותו:"תגיד..למה לקח לך כל כך הרבה זמן להגיע לכאן?" רוי היסס וענה לה:"לא לקח הרבה זמן..את סתם חושבת ככה…" ירדן חייכה ואמרה:"טוב…אני סתם מגזימה" . רוי הוריד את החיוך מהפרצוף שלו ופרצופו נהפך רציני והוא ענה:"כן.." , ירדן חיבקה את רוי, כשהיא עם פרצוף מלא באושר, ומהצד השני רוי עם פרצוף של מבולבל…אחרי שהרפו אחד מהשנייה רוי אמר לירדן:"טוב..נראה לי שאני הולך לנוח טיפה אני עייף..את יודעת-מנוחת צהריים" ירדן ענתה לו:"את בכלל צריך ממני אישור? מצחיק שכמוך…אני גם אלך לישון אבל אני כבר אשאר פה טוב? גם יהיה לך ככה נוח" ואז היא צחקה ונשכבה על הספה, ורוי הלך לחדר שינה, סגר את הדלת ועלה על המיטה. הוא שכב על הגב, וידו הייתה משענת לראשו, בזמן שהיד השנייה הייתה מורפית. הוא לקח את היד הזו, והחל לדפוק עם אגרוף את המיטה בחוזק ובעצבנות, מרוב בלבול. הוא היה מלא במחשבות ולא יידע כבר איך ומה לחשוב לגבי המערכת יחסים עם ירדן, והסודית עם תמר. אבל הוא הבין שעם ירדן זה באמת רציני וכבר שנים שהם חברים, ועם תמר זה היה ניסיון-אפילו שהוא גם שנים..הוא הרגיש יותר מחובר לירדן, אך עדיין הרגיש רע עם עצמו על התגובה שלו לתמר. למרות שלא רצה בנשיקה שהיית מכוונת אליו…בינתיים, לא רק הוא היה טרוד במלא מחשבות..גם תמר שכבה בדיוק באותה צורה כמו שרוי, והיא בכתה כל כך הרבה, והיה לה כואב על הלב..היא מאוד מחוברת לרוי, ונורא אוהבת אותו, אך היא הבינה שירדן והוא זוג והם חברים…זה ברור מאליו..היא גם הרגישה כאילו היא בתחפושת ליד רוי וירדן:מאושרת שהם ביחד, אבל מאוכזבת מעצמה לגבי רוי…והיא גם לא רצתה להרגיש רע בנוגע לירדן, אבל היא גם לא רצתה להרגיש רע עם עצמה…שניהם היו מוטרדים מהמערכת יחסים הזו. תמר חשבה לעצמה שהיא תלך לישון, ואולי ככה מחשבות ירפו ממנה, והיא תרגיש יותר טוב, וגם יותר בנוח. לאחר כמה דקות, היא עצמה את עיניה, והחלה לחלום..היא ראתה בחלום איש. היא ראתה שזהו אביה של ירדן…היא גם שמה לב שהוא נמצא בתוך חדר מרובע וסגור שאין בו דבר חוץ ממנו, וממנה. היא ראתה שהוא מנסה להתקרב אליה, אך היא לא הבינה מדוע..ואז היא שמעה שקוראים מחוץ לאותו חדר:"המפקד" , וישר אחרי אותה מילה, תמר קמה בהלם ובהתנשפויות מהירות מאותו חלום בלהות, היא מעט הזיעה והייתה בלחץ..היא אמרה:"אבא..של ירדן..המפקד!!" וישר היא גילגלה עיניים, עצמה אותן והתמוטטה על המיטה! .