הקושי שבעבר-פרק3

מדיסון לא חשבה שהביקור במסבאת "הפרד" יהיה כל כך קצר, לאחר שפצתה את פיה הוא נאלץ להסתיים.
היא שעטה במורד כביש שומם, מכונית כחולה מסוג טויוטה נסעה לצידם, מדיסון יכלה לראות מבעד לחלונות השקופים שני הורים מותשים ושלושה ילדים שיושבים ומקטרים במושב האחורי.
ג'וליאן הגבירה את המהירות ותוך שניות ספורות המכונית התכולה נצצה מאחוריהן באופק.
"לאן אנחנו נוסעות?" שאלה מדיסון.
"למקום בטוח-" קולה של ג'וליאן רעד, אולי מקור.
"אני עדין שומעת את אותה המילה, תקשיבי ג'וליאן, אם את יודעת את השם שלי ולמה אני לא זוכרת שום דבר זה אומר שאת מכירה אותי, תגלי לי לאן אנחנו נוסעות!" רטנה.
"שקט…" ג'וליאן הסירה את הקסדה מראשה. "מה קרה?" שאלה מדיסון.
ג'וליאן השתיקה אותה, היא עצרה את האופנוע בסמוך לתחנת אוטובוס נטושה מלאה בכתובות גרפיטי.
השחים שמולם שקשקו וכמה רטינות נשמעו.
ג'וליאן שלפה מתוך הקסדה שלה פגיון וכיוונה אותו לעבר השיחים.
"את תמיד סוחבת את זה בקסדה?" מדיסון גיחכה.
ג'וליאן הניחה את כף ידה על פיה של מדיסון. "תשתקי ומיד גברת זיכרון!"
מדיסון שתקה, היא המתינה בציפייה לראות מה יוצא מהשיחים.
צרחה חדה פילחה את אוזנה. ג'וליאן תקפה את הגוף הזר, הוא עצר למולן, זה היה גבר, בן ארבעים לפחות, הוא היה קירח, לבוש גופיית ספורט ומכנסי חאקי קצרים. בזרועותיו השריריות הוא אחז בחרב דקה כמו אלו שמשמשות לסיף.
"וותרי , אני אתפוס את הילדה והיא תשמש כמנחה למרגון!" נבח.
ג'וליאן התעלמה ממילותיו, היא הכתה בפגיון שלה אך הגבר נעלם בהתגשמות ערפל שחור והופיע מאחורי ג'וליאן.
"תיזהרי!" צעקה מדיסון, היא שפשפה את עיניה, הגבר הזר השתגר לפני רגע?
ג'וליאן קפצה לאחור, היא תקפה את הגבר שהתחמק ממכותיה ללא בעיה והצליף בחרב שלו לכיוונה.
"תרכבי על האופנוע, כמה שיותר רחוק, ואל תחזרי מדיסון!" אמרה ג'וליאן. היא נאנקה בכאב כשהגבר דקר את הרגל שלה, כתם דם התגבש על המכנס שלה.
מדיסון קפצה אל מאחורי האופנוע, היא לא הולכת להשאיר את ג'וליאן מאחור, בעיקר לא עם הזר המוחלט הזה, בעיקר לא אחרי שהגנה על מדיסון, ללא ספק לג'וליאן הוענק אמון בידי מדיסון.
"היי אתה!" קראה אל הגבר. הוא עצר את מכותיו, ג'וליאן ניסתה לתקוף אותו בניסיון נואש אך הוא הפיל אותה ארצה.
"אני שמח לחסל אותך, אקבל עליך הון!" הוא חייך.
"תוכל לקבל הון עם תשאיר אותי ואת ג'וליאן בחיים?" קיוותה מדיסון.
הגבר השליך מבט אל הנערה המדממת מאחוריו. "את מדברת על השומרת חסרת התועלת הזאת?"
"שומרת?! לא! היא ממש לא חסרת תועלת, היא…היא יודעת לעשות את זה!" מדיסון השליכה על הגבר את חלוק בית החולים שלה. היא רצה אל ג'וליאן ועזרה לה לקום.
"את בסדר?" שאלה. ג'וליאן נאנקה ופלטה צליל כלשהו.
"זהירות!" ג'וליאן החוותה בידה וזוהר אדום הקיף את הגבר, הוא התנועע מדי פעם, כאילו עוויתות חולפות בו.
ג'וליאן הגנה על מדיסון הנרעדת בגופה, היא קמה וכופפה את זרועה, הגבר התעוות שוב ושוב ולבסוף נעלם בהבזק כסוף.
"הוא ברח, אני לא מאמינה-" רטנה ג'וליאן, היא קרסה על האדמה ואחזה בבטנה.
"הוא דקר אותך?" שאלה מדיסון. ג'וליאן הנהנה, היא הרימה את ידיה, החזה שלה דימם בכבדות מתחת לז'קט העור שלה.
מדיסון הפשילה אותו מעל ג'וליאן וכיסתה בו את האזור המדמם.
"תקשיבי מדיסון, נאלץ לעבור עוד כמה קילומטרים, תוכלי לעזור לי להגיע לאופנוע?" שאלה.
מדיסון הנהנה, היא תמכה בג'וליאן והיא כשלה על האופנוע.
"תודה," חייכה ג'וליאן. "ובעניין השומרת…"
"זה בסדר, תסבירי לי הכול כשנגיע למקום הבטוח שלך." אמרה מדיסון, היא עלתה על האופנוע וג'וליאן התניעה אותו. "את בטוחה שאת יכולה לרכב?"
ג'וליאן הנהנה, היא לחצה על דוושת הגז והן החלו בנסיעה.
"הגענו," הכריזה ג'וליאן.
היא ירדה מהאופנוע ומדיסון שמה לב להיותה חיוורת יותר.
"זה המקום הבטוח?" צחקקה מדיסון, היא ניסתה לשפר את האווירה.
מחנה אוהלים התנוסס למולן, לפחות חמישים ילדים ונערים שוטטו על המדשאה באזור האוהלים, פטפטו וישבו בתוך פלגים קטנים וגואשים לצד האוהלים.
בעיני מדיסון הוא נראה כמו שאר מחנות האוהלים שראתה בדרך למחנה הזה.
"אנשים!" אמרה ג'וליאן, כולם השתתקו, ג'וליאן נתנה רושם של מנהיגה סמכותית בקרב החבורה. "היא כאן."
ילדים נכנסו לאוהלים שלהם ונערים ונערות נעצו במדיסון מביטים מבוהלים.
"למה הבאת אותה לכאן? היא תסכן את כולנו!" אמר נער במבטא בריטי קל.
היה לו שיער שחור פרוע וגוף שנראה די שימושי אם אתה צריך להתחמק מאלפי חיצים בכל דקה מחייך, הוא לבש חולצה ירוקה ומכופתרת ומכנס ג'ינס, היה לו מבט בוחן בעיניים הכהות שלו.
"היא אמורה להיות כאן ג'יימס!" אמרה ג'וליאן, "אני לא נבחרתי להביא אותה משום סיבה ולא חשבתי שאתה תתנגד לזה, ביחוד עם ססמאות הלא עוזבים אחד את השני."
הנער ששמו ג'יימס הנהן, הוא סימן לג'וליאן להתקרב אליו ולחש לה משהו.
הנערים והנערות שבו למלאכתם והתעלמו לגמרי מקיומה של מדיסון.