פרח אחד של אהבה ♥

הקדמה~
"היי תעצור לאיפה אתה הולך?"
-"רחוק מימך זה בטוח"
"רחוק מימני?"
-"כן מימך,לא רוצה לראות אותך שוב,לעולם"
אמר ונישמע טריקת דלת.
דמעותיי זלגו מעיני,הייתי יכולה כבר לטעום את דמעותיי המלוחות.
כל חיי היו רעים עד שדור הגיע.
דור ואני חברים כבר שלוש שניים עד בעצם היום,היום שהוא נפרד מימני.
עברה שנה ואני בת 16 כבר,
ובמשך השנה הזאת לא שמעתי כל זכר לדור,
אחרי שנה עקצצה בי מחשבה,איפה דור?,לאיפה נעלם לכל כך הרבה זמן?.
הלכתי לביתו לראות אם הוא שם ולא היה זכר לאיש.
´אולי הם עברו דירה?´ אמרתי לעצמי.
עברתי את כל העיר ואין זכר לדור.
´רחוק מימני,כן מימך לא רוצה לראות אותך שוב לעולם´ שמעתי במוחי את קולו של דור והמילה ´שוב לעולם´ משום מה הדהדה בראשי מספר פעמיים.
הלכתי לקארין,החברה הכי טובה שלי.
"קארין דור דיבר איתך בשנה האחרונה?"
-"לא,לא שמעתי מימנו הרבה זמן,קרה משהו?"
"לא,לא, פשוט נפרדנו מלפני שנה ומאז לא שמעתי מימני".
"אוי מצטערת" אמרה קארין והמשכתי בדרכי.
נכנסתי לכיתה,שיעור חדש.
המורה התחילה לקרוא בשמות
"דנית?" -כאן
"יהונתן?" -כאן
"שירז?" -כאן
ככה קראה עד שהגיעה לדור.
"דור?"
-"כאן!!" נכנס דור לכיתה מתנשף.
"איחרת בפעם הבאה אני לא ירחם"
מה? איך הוא הגיע פתאום? כאילו צץ משום מקום.
ואיך אחרי שנה הוא דווקא חוזר ולא מודיע על כלום.