גיבור – חלק א׳

אמא יקרה
אמרו לנו לכתוב מכתבי פרידה, לדעתי זה דרישה מוזרה.
ממני בכל זאת, אני יודע שאני חוזר בחזרה.
אמא אל תדאגי לי, אני נלחם פה למען המדינה, למען האחים שלי שעכשיו הם חללי מלחמה.
אמא תגידי לאבא שהוא לא צריך לדאוג לי, שאני בסדר, ואני אחזור במהרה.
זה אמור להיות מכתב פרידה… ככה אמרו כל שאר החיילים, אבל אני לא מבין למה צריך להיפרד?
בעוד כמה חודשים אני חוזר.
קשה פה אמא, אני לא אשקר לך, כולם מתים פה כמו זבובים, נופלים אחד אחרי השני.
אבל אני יודע שאני אהיה בסדר, אלוקים שומר עלי, הוא נמצא פה איתי…
אמא אל תבכי, תשמרי על הדמעות היקרות שלך, לא למעני…
אני חוזר, תוך מספר חודשים ואת תראי אותי, עם תיק המסע על הגב, והמדים המלוכלכים איתי.
אני כבר מתגעגע, אל ריח הבישולים, אל ריח הכביסה הנקייה.
בקרוב מאוד אמא.