ת'ור בעיר הגדולה- פרק 4 :>

אז יצא לי להמשיך את הפאנפיק הזה P: ובגלל שבזמן שפרסמתי אותו (לפני שנה XD) אז היו תגובות טובות, אני מקווה שיהיו גם עכשיו. (לאלה שלא מכירים, זה פאנפיק על ת'ור מ"צוות גיבורי העל")

בדרכו שוב שמע רעשים חזקים, הפעם נשמעו כמעין פיצוצים רועשים.
הוא המשיך ללכת לכיוון הפיצוצים. אולי מי שהוא מחפש נמצא שם? הוא תמיד עושה בלגן איפה שהוא נמצא.
ת'ור מצא את עצמו עומד בשער של בניין עתיק ביותר, שמאוד דומה למבצרים והארמונות שיש באסגרד, ובשער של הבניין היה כיתוב "מוזיאון היסטוריה- מלחמת העולם השנייה"
" כמה מעניין." אמר ת'ור לעצמו ונכנס לתוך המתחם, הוא היה חייב לראות מה המקום המוזר הזה שנמצא על מידגרד.
" אש!" נשמעה קריאה מתוך השטח המגודר שאליו נכנס, ולאחר מכן קול ירייה של תותח.
עיניו עלו למעלה לאט כשעקבו אחרי נקודה שחורה בשמיים בזמן שהיא התרחקה והתרחקה עד שנעלמה מזווית הראייה שלו. נשמע פיצוץ.
ת'ור הלך לאט ובזהירות על הקרקע האדמתית, מנסה להבין היכן נמצא ומה בדיוק קורה עכשיו.
הוא התקדם כמה צעדים ועצר. הוא מצא את עצמו עומד מול שלוש חיות מפלצתיות ושחורות בעלות לוע פעור ועגול, חסרות שיניים, שנחות על משכבי עץ שמחוברים אליהן. הן היו חסרות גפיים גם כן. איזה מראה נוראי זה היה! מי ידע שאנשי מידגרד יכולים להיות כל כך אכזריים?
מאחוריו שמע צעדים לפתע.
" עמוד דום, חייל!" קרא קול חזק וקשוח מאחוריו. ת'ור נבהל והזדקף הכי ישר שהיה יכול, עד שכמעט הרגיש איך הצלעות שלו יוצאות ממקומן.
" תסתובב." אמר הקול. ת'ור הסתובב בקושי, קפץ במקומו עד שהצליח לעמוד דום מול המפקד שמולו, שהיה לבוש בבגדים משונים ומבריקים בצבע כחול, כוכב לבן תפור על חזהו, ומתחתיו פסים בצבעי לבן ואדום. פניו הוסתרו על ידי מסכה חלקית כחולה גם היא כשבשתי קצותיה כנפיים קטנות ולבנות. על גבו החזיק עיגול מתכת גדול וחזק- אותו הצליח לזהות בתור מגן מוזר ביותר, ומאחוריו עמדו חיילים לבושים בגדי בד בצבע ירוק דהוי.
" מה שמך, חייל?" שאל המפקד הכחול.
" ת'ור, ת'ור בן אודין, המפקד. כן, המפקד." אמר ת'ור והצדיע אליו.
" ברוך הבא, ת'ור בן אודין, לצבא הלוחמים של קפטן אמריקה." הוא קרא בקול מרוצה. " אני קפטן אמריקה."
" צבא? אוי לי, אבל הגעתי למידגרד לשם משימה אחרת לחלוטין!" אמר ת'ור.
" משימה? איזו מין משימה? קפטן אמריקה תמיד שמח לעזור בלחימה!" הקפטן התלהב מהרעיון עוד יותר.
" הגעתי למידגרד בחיפוש אחר חבר שאבד." הסביר ת'ור.
" חבר? איזה מין חבר?" שאל הקפטן.
" חבר יקר מאוד." הסביר. " האם אתה, קפטן אמרי-משהו, תוכל לסייע?"
" בוודאי!" הוא קרא בשמחה ורץ אל מחוץ לפריים וחזר במהירות כשבידיו תותח בגודל אקסטרה-לארג'. " היכנס." הוא הציג לפניו את פתח התותח.
ת'ור נכנס אל תוך התותח במהירות.
" בעזרת תותח האקסטרה-לארג' אשגר אותך לאוויר, ואז תוכל לחפש את החבר שלך." חייך. " אין דבר יותר גרוע מלאבד חבר." הוא הוסיף עם דמעות גדולות בעיניים.
" טוב, עכשיו-" הוא הדליק גפרור. " חמש," האש הציתה את החבל הארוך שהיה מחובר אל התותח. " ארבע, שלו-" " אההההה!!!"
נקודה אדומה נראתה בשמיים, דואה באוויר במהירות מופרזת. הקפטן הסתכל על החוט הארוך והשרוף שהיה מפוזר על כל השטח. " אנחנו חייבים להשיג חוט עבה יותר."