מוזיאון מונה ליזה 2 מכל העולמות- פרק 1

פרק הבכורה
"מונה ליזה?" שאלה קינגה והסתכלה על מונה ליזה בעיניים דומעות.
"הכל בסדר קינגה?" שאלה מונה ליזה.
"כן," אמרה קינגה, "אבל אני רוצה להחזיר את מנהל המוזיאון, מה נעשה בלעדיו?"
"הכל יהיה בסדר, נחפש מנהל או מנהלת אחר או אחרת למוזיאון שלנו"
"אבל אף אחד לא רוצה להיות מנהל מוזיאון" אמרה קינגה ובכתה.
"אז את רוצה ש… ניתן לו לחיות?" שאלה מונה ליזה, "אבל מה עם העונש שלו?"
"עברה שנה שהוא היה בתוך התמונה, אני חושבת שזה מספיק לו" בכתה קינגה.
"קינגה, זה בסדר…. אנחנו נחשוב מה לעשות" אמרה מונה ליזה וחיבקה את קינגה.
"אני קצת פוחדת ממנהל המוזיאון" אמרה קינגה, "אבל אני מתגעגעת אליו…"
לפתע קינגה ומונה ליזה שמעו קול מסתורי: "כדי להוציא את מנהל המוזיאון מהתמונה, אתן צריכות לקחת פריטים מכל העולמות. פריט מכל עולם ולהדביק אותם ליד התמונה."
"וואו, זאת הרפתקה גדולה מדי!" אמרה מונה ליזה ואז גם היא בכתה.
"נכון," אמרה קינגה, "אבל… אם אנחנו ממש רוצות את זה אז אנחנו נצליח!"
"אני חושבת" אמרה מונה ליזה.
מונה ליזה וקינגה התנתקו, עמדו ונתנו ידיים. השעון תיקתק, הרוח נשב ונכנס לתוך המוזיאון וקינגה ומונה ליזה נעלמו. "מה איפה הן?" שאלו אוכלי תפוחי האדמה (מהציור של ון גוך) שאכלו ארוחת בוקר סביב השולחן- תפוחי אדמה. "לא יודעת" אמרה אישה אחת והורידה את הכובע שלה, "הן נעלמו, ככה, פתאום".
"אבל זה לא הגיוני" אמרו שאר תפוחי האדמה.
"נכון," אמרה האישה, "אבל שום דבר לא אמיתי במוזיאון שלנו, אנחנו המוזיאון הכי קסום בעולם. ואנחנו צריכים להיות גאים בזה."
"מי מסכים איתה?" שאל איש אחד ותקע את המזלג בתפוח אדמה.
שני אוכלי תפוחי אדמה הרימו את הידיים שלהם. "באמת?" אמר האיש וקם, הוא התקרב אל אוכלי תפוחי האדמה שהרימו את ידיהם ואמר: "אנשים טיפשים, המוזיאון שלנו הוא מוזיאון רגיל ואנחנו לא צריכים להתגאות בו, זה מוזיאון פשוט".
שני האנשים הורידו את ידיהם ו"פוף" נעלמו.
"מה זה? איפה הם?" שאל האיש, "לאן הם נעלמו?"
"עכשיו אתה רואה שהמוזיאון שלנו קסום?" שאלה אישה אחת וחייכה.
קינגה ומונה ליזה מצאו את עצמן בקרונגו, עולם המערות, השדונים וההרפתקאות, הן זיהו את המקום, הם ראו יער ועצים גבוהים ועליהם ציפורים צבעוניות ואז הם ראו פתח של מערה. "בסדר, צריך לקחת פריט אחד, אז בואי ניקח עלה" אמרה קינגה.
לפתע, קינגה ומונה ליזה ראו שד גדול עם עיניים בולטות, עומד מולם וצוחק צחוק מרושע, "חה חה חה, חה חה חה!"
"מה? מה אתה רוצה מאיתנו?" שאלה קינגה ופניה האדימו.
"אני לא רוצה שתקחו פריטים מהעולם שלי, אפילו לא פריט אחד, זה העולם שלי וכל הפריטים והדברים והצורות פה, הם שלי!" אמר השד וצחק צחוק מרושע.
"אז בואי נלך לעולם אחר" אמרה מונה ליזה.
"אבל אי אפשר, אנחנו לא יכולות לשלוט בזה" אמרה קינגה.
"אנחנו כן, אנחנו רק צריכות לעצום עיניים ולאמר: לצאת מפה, לצאת מפה" אמרה מונה ליזה וכן, קינגה ומונה ליזה עברו לעולם אחר.
"אבל צריך פריט אחד מכל העולמות פספסנו את העולם הראשון" אמרה מונה ליזה.
"לא נורא." אמרה קינגה, "אבל בואי ניקח פריט מהעולם הזה!"
מונה ליזה וקינגה מצאו את עצמם בקרקעית הים. קינגה התכוונה לאמר: "עולם המים" אבל יצאו מהפה שלה רק בועות, הן ראו בת ים יושבת על סלע אפור אחד והיא שרה ולא יצאו מהפה שלה בועות, מהפה שלה יצא קול נפלא, עדין וצלול.
"וואו את שרה כל כך יפה" אמרה מונה ליזה, אבל מהפה שלה יצאו רק בועות.
ואז בת הים הפסיקה לשיר וראתה את מונה ליזה וקינגה, היא אמרה: "אורחות חדשות, כמה נפלא, איזה יום נפלא וקסום, זה יום המזל שלי! בסדר, אז מפני שיש לי מזל היום, אז אני אתן לכם מתנה נפלאה, אתן תוכלו לדבר במים"
בת הים פיזרה על קינגה ועל מונה ליזה אבקת מים עם נצנצים זוהרים.
"וואו!" אמרה קינגה, "זה עובד!"
"אוקיי" אמרה מונה ליזה, "אנחנו צריכים לקחת פריט אחד מהעולם הזה".
"אה, אז תקחו סלע אחד" אמרה בת הים וחייכה.
קינגה צללה ורצתה לקחת סלע אחד אבל אז בת הים התנפלה עליה, חשפה את שיניה ונשכה אותה. "מה את עושה?" שאלה מונה ליזה.
בת הים הסתכלה על מונה ליזה בזעם ומונה ליזה אמרה: "לא, לא, רק לא לי! לא!"

חידת הפרק:
איך קראו לבת הים? ואיך היא נראתה?