מלאך אפל-27

ג'ורדן ניצב על המרפסת שלו,בעין הסערה.רוח פרצים חזקה וסוחפת, נושבת חזק בגלימה השחורה שלו,חודרת לתוך נשמתו הקודרת.משלים עם גורלו כמלאך אפל כשסופה של ממש מתחוללת בתוך נשמתו הקודרת,האפלה.מפליג במחשבותיו רחוק רחוק,כשהוא עדיין לא כל כך שלם עם גורלו,עד הרצח הבא.עצם למספר שניות את עיניו,נושם עמוק את אויר הליל הקר כשזעקה גדולה קורעת ומתפוצצת בתוך נשמתו.הוא חש קור איימים מקפיא מבפנים.ליבו האפל והקר כבר אינו מסוגל לאהוב.מכל מה שהיה,נותר כאב עצום,שהולך לעיתו ונמוג.אך,לילותיו אינם לילות.כשהוא מחפש תמיד אחר הקורבן הבא.ועם כל נשמה שהוא לוקח עימו,משהו מת בתוכו בפנים.עם כל רצח,גדלה הרייקנות.הכאב,שהוא חש בפנים הוא הריקנות.כל צעד הוא טעימה מהגיהנום עבורו.כוחו הולך ומתעצם.רק עכשיו הוא מתחיל להפנים מה שמתחולל בתוכו.כשמה שנותר הוא רק הכאב.
בוקר,אנדי התעוררה כשהיא מוצאת פתק על שולחנה.
"אנדי ,
אל תחפשי אותי.זה נגמר.
ג'ורדן."
"מה זה אומר?"שאלה את עצמה.מחפשת תשובה.כשהיא אינה יודעת כי היא איבדה אותו,לנצח.
רגע אחד היו מאושרים וכמה שעות לאחר מיכן,הוא נעלם והכל נגמר.
היא אינה יודעת כי תצטרך להתעמת איתו פנים אל פנים בדו קרב עד המוות.
טרי שחלפה לידה בקמפוס,מצאה אותה אוחזת בדף הנייר הקטן ובוכה.
"מה קרה?"היא התיישבה לידה.
אנדי הושיטה לה את הפתק.
"הוא זרק אותך?"שאלה טרי.."זה לא הגיוני. הרי ,הוא מת עלייך!"
"טרי,בסופו של דבר..כל הגברים אותו הדבר,"נאנחה אנדי.
"יש לי רעיון."אמרה טרי,בנסיון לשמח את ליבה של חברתה העצובה.
"איזה רעיון?"שאלה אנדי.
"מחר בערב יש מסיבה אצל החבר שלי קייל.ויש איזה בחור חמוד שרוצה להכיר אותך."ניסתה לשמח אותה.
"טרי,"אמרה,"אני מבינה מה את מנסה לעשות.אבל,אני לא מעוניינת."
"תצאי קצת מהביית.."אמרה,"הוא זרק אותך.אז מה?יש חיים אחרי פרידה.
אם ג'ורדן שבר לך את הלב,הוא לא שווה את זה שתבכי בגללו."
"יש בזה משהו.אבל,זה דיי טרי,"מחתה אנדי את הדמעות מעייניה."אני אוהבת אותו,טרי.יותר משאיי פעם אהבתי מישהו בחיים שלי."
כשרגעים לאחר מיכן הן ישבו בחדר שלהן.
טרי ניסתה להרגיע את אנדי בזרועותיה,כשהן יושבות על המיטה,עם חבילה של קלינקס.לא היה להן כל חשד או מושג שמישהו עוקב אחרי כל צעד שלהן ומשקיף עליהן.ג'ורדן עמד ,מרוחק מטרים ספורים משקיף על כל הנעשה.
"בקרוב תקבלי מה שמגיע לך,אנדי וורטן."הוא אמר לעצמו.
כשמאוחר יותר בשעות הערב,ישבה אנדי במגרש הפוטבטל השומם.כאילו,מחכה לג'ורדן שיופיע.
"הוא לא יבוא.."נשמע קולו של דודה,גבריאל שהתיישב לידה.
"דוד גבריאל,"נבהלה,"הבהלת אותי!"
"אני מתנצל,מתוקתי."אמר.."יש לי בשורות רעות בקשר לג'ורדן."
"…הוא בסדר?? מה קרה לו?"נבהלה.
"ג'ורדן לא בסדר.."החל לומר.
"קרה לו משהו?..הוא נפצע?"שאלה מעט דואגת לו.
"מבחינה פיזית הוא בסדר.ג'ורדן חזק מאוד."אמר גבריאל,"כוחו הולך ומתעצם."
"אל תמתח אותי.."ביקשה אנדי.
"אני לא יודע במה להתחיל."אמר גבריאל.
"אז פשוט תזרום..כמו שאנחנו הצעירים,נוהגים לומר.."ביקשה.
"אנדי,ג'ורדן שב לסורו.."החל לומר.
"אני לא מבינה.."שאמרה שוב.."מה..הוא…?"
"הוא רוצח אכזרי ומסוכן,אנדי.הוא רצח שני מלאכים.היעד הבא שלו הוא את."סיפר לה.
"לא,"קראה אנדי,"זה לא נכון!" קראה,מסרבת להאמין,"ג'ורדן לא יעז לפגוע בי.הוא אוהב אותי!"
"טעות!"קרא גבריאל.."הוא חסר רחמים לחלוטין.ג'ורדן שאת מכירה,כבר לא קיים יותר.הוא השתנה.כעת,הוא ינסה לצוד אותך בכל דרך אפשרית."
"למה אתה מספר לי את זה?"שאלה,הולכת מפניו.
"אני בסך הכל מנסה להגן עלייך.אנדי,הוא מסוכן.תתרחקי ממנו.הוא יהרוג אותך.ג'ורדן,רוצה להשתלט על העולם ולהשמיד אותו עד יסוד ביחד עם בני בריתו החדשים,השטן וסגנו."
גבריאל ידע כי גם ג'ורדן יחזור בו ממעלליו וישוב להיות מלאך,יהיה עליו לעמוד למשפט צדק מול חברי מועצת מגיני היקום,שם יקבע גורלו.יהיה עליו עם זאת,לעבור טיהור.
כשמאוחר יותר בלילה,שקט מסביב.טרי בילתה עם החבר שלה.אנדי ישנה.שכן,שעתיים לפני כן היא בכתה בכי תמרורים.מישהו,הביט בה,ישנה.כה שלווה.
ג'ורדן,עמד והביט בה ישנה,מלטף את פניה..נלחם,בינו לבין עצמו.הוא כאילו,בא להפרד ממנה,מבלי שתבחין בו.כשהוא יודע כי בקרוב הוא יאלץ ליטול את חייה במו ידיו.שינאה ואהבה הן אחיות,שתיהן עשויות להכאיב.לאהוב מישהו,פירושו להיות מוכן לעשות גם את הבלתי אפשרי בשבילו.ללכת הכי רחוק שרק אפשר,אפילו עד הגיהנום.
"היי שלום,אנדי.."לחש את שמה באפלה ועזב את החדר.
כעת,הוא יעשה הכל בכדיי להגיע אלייה.ובכדיי שיגיע קץ העולם,הוא חייב ליטול את חייהם של 12 מלאכים,כולל חייה של אנדי שנושאת את תליון האבירים.
"שניים נפלו..עוד 10."אמר ג'ורדן,מרוצה מעצמו.
בוקר בקמפוס,אנדי וטרי היו בדרכן לקפיטריה.
"אנדי..,"נשמע קולו של ג'ורדן שעקב אחרייה.
"ג'ורדן.."אמרה,נבהלת מעט.."מה אתה רוצה?"
"לדבר איתך.."אמר בפניה.
"על מה?..אתה זרקת אותי לכל הרוחות.אין לנו על מה לדבר."הפגינה קשיחות כלפיו.
"נהיית קשוחה פתאום.זה מוצא חן בעיניי.."אמר.
"מה אתה רוצה ממני?"ניסתה שוב לנפנף אותו.
"רציתי להפרד ממך כמו שצריך.."אמר.
"אל תגיד לי'אני אוהב אותך'.זה לא עובד עליי."אמרה,נוהגת באיפוק כלפיו.
"בדיוק להיפך אנדי.אני שונא אותך."אמר בפנייה.
לאחר השיחה הטעונה הזו,ישבה אנדי עם חברתה ודיברה איתה.
"את נראית נסערת.."אמרה טרי,"מה קרה?"
"הוא אמר לי:אני שונא אותך."אמרה אנדי.
"הוא בטח לא התכוון לזה.."אמרה טרי מנסה להרגיע אותה.
"זה נשמע אמיתי."טענה אנדי.."היית צריכה לראות את המבט שלו.הוא השתנה,העיניים שלו נראו פתאום,רייקות.עיניים מתות."
"אני לא יודעת מה המשחק המרושע שהוא משחק איתך,אבל את חייבת לשים לזה סוף."הציעה לה טרי.
"הוא ישלם על זה."נאנחה אנדי.
"תאמרי לי שתבואי איתי הערב למסיבה של בת דודה שלי.."שוב הזמינה אותה,למסיבה אחרת.
"טוב."חייכה אנדי.
"אני אכיר לך את אוון.הוא בחור מתוק."אמרה טרי.