סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 15

נקודת המבט של אלינור:
– קמתי בבוקר, לבשתי חולצת בצפר שחורה, עם סקיני גינס כחול כהה, ואדידס שחורות, יש לי שיער חלק בטבעי אבל אני אוהבת שהוא קרשים כזה עם מחליק, אז עשיתי מחליק, התאפרתי וירדתי למטה.
״בוקר טוב״ אמרתי וחייכתי.
״מישהי פה במצב רוח אה?״ אמא שאלה אותי כשנתנה לי נשיקה בלחי.
צחקתי.
״איפה אביאל?״ שאלתי אותה כשראיתי שהוא לא פה.
״הוא לא עוד במיטה, את יודעת אולי מה קרה לו?״ אמא ענתה ושאלה.
סיפרתי לה מה שקרה אתמול בלילה.
אמא נראתה עצובה, כאב לה עליו.
״אמא אל תיהיי גם עצובה״ אמרתי לה עם פרצוף עקום.
״טוב חיים שלי, לכי לבית הספר שלא תאחרי״ אמא אמרה בזמן שהיא מזגה גלידה לצלחת.
״אני אלך לדבר איתו״ היא אמרה ולקחה את הצלחת גלידה.
יצאתי לבצפר. פגשתי את ספיר.
״מה עם אביאל?״ היא שאלה כשהלכנו
״הוא עצוב, אני חושבת שהוא באמת התאהב בה..״ אמרתי לה בקול מאוכזב
״אל תדאגי חיים שלי, הוא יתגבר על זה, עדיף שהוא גילה את זה מהר והוא לא משך את זה לאט עד שהוא היה מגלה שהיא בוגדת בו״ היא אמרה נחושה.
״כן , אני יודעת באמת עדיף, אני לא רוצה שהוא יסבול״ אמרתי.
״נו אז איך היה אתמול עם אביתר?״ היא שאלה מחייכת
״היה סבבה״ אמרתי וחייכתי גם
״ואיך היה כשחיכיתם לנו?״ היא אמרה וחייכה, היה נראה שהיא יודעת משהו.
״מה את יודעת שאני לא״ אמרתי לה במבט חשוד מחייכת.
״את כן יודעת״ היא אמרה מחייכת.
עשיתי פרצוף מבולבל, לא הבנתי אותה.
״אתמול נכון שהתפצלנו? אז עומרי אמר לי שאביתר דיבר איתו, שהוא רוצה לדבר איתך על משהו חשוב, ואני חושבת שאני יודעת למה הוא התכוון״ היא אמרה באושר וחייכה.
״אה״ אמרתי וצחקתי
״נו״ היא אמרה בלחץ
״נו מה״ עניתי לה
״אז אתם ביחד?״ היא אמרה וחייכה.
״אני לא עניתי לו על זה, הוא מצפה היום לתשובה״ אמרתי לה
״ומה תעני לו? זה באמת נראה שהוא אוהב אותך, עומרי סיפר לי שאם לא היינו מזמינים אותו והיינו עושים דאבל דייט אתמול הוא היה מציע לך, וגם כשהתפצלנו, עומרי לא באמת שכח את המפתחות של האוטו, אביתר ביקש ממנו, אם הוא יכול לדבר איתך על משהו חשוב״
ואי איזה חמוד, אני לא ישקר, גם לי מתפתחים אליו רגשות.. אבל.. לא יודעת נו
״אני לא יודעת מה לענות לו״ אמרתי לה עם פרצוף עקום
״אלי״ היא באה עמדה מולי וחסמה לי את האפשרות ללכת כשהיינו בכניסה של הבצפר
״תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב, אל תעשי לי עכשיו פרצוף עקום, תגידי לי רק את האמת! את אוהבת אותו?״ היא שאלה נחושה
״ה… התחילו להתפתח אליו רגשות אבל הם קטנים״ אמרתי בגימגום.
״את מדברת איתו היום ואומרת לו רק את האמת! שומעת?״ היא אמרה
״כן המפקדת״ אמרתי וצחקתי
״יפה חיילת עכשיו טוסי להכין לי קפה״ היא אמרה נחושה ומחייכת.

נקודת המבט של אביתר:
– כבר 9, התחיל בצפר, ואי אין לי כוח לקום אבל אני חייב ללכת.
אני חייב שניהיה ביחד!
התארגנתי לבצפר ונסעתי באוטו.
הגעתי ישר באתי למחששה, זאת ״הכיתה״ בשבילי.
״אוהו תראו מי הגיע״ ליעד אמר ופינה לי מקום
״אחי אני גמור מעייפות״ אמרתי לו חצי ישן
״אז למה באת״ הוא אמר וצחק
״יש לי התערבות להשלים״ אמרתי וחייכתי
״כן מה איתה באמת״ הוא שאל
״שמע אחי אני לוקח את זה בהליכה״ אמרתי לו מחייך ולקחתי עוד שאכטה מהנרגילה
״מישהו מבסוט על החיים אה? את מי עשית הפעם״ בר בא וישב לידי.
״אני רק עושה 20 קופסאות סיגריות ו1000 מזומן״ אמרתי וחייכתי
״וואלה? איך״ הוא שאל מבולבל
״בוא מגיד שזה הולך ליהיות הדבר הכי קל שעשיתי״ אמרתי וקרצתי לו
״נו כבר השגת אותה?״ ליאל באה והתערבה
״עוד לא, אל תדאגי היום היא שלי״ אמרתי לה מחייך
״ליאל חיים שלי בואי איתי היום״ אמרתי לה
״לאן אהבה שלי״ היא ענתה כשהייתה בפלאפון
״לעשות עגיל בגבה״ אמרתי לה ולקחתי עוד שאכטה.
״ואי חיים שלי תתחדש ברור שאני באה״ היא אמרה מחייכת.
בדיוק היה הפסקה.
״יאלה חברים הלכתי אליה״ אמרתי
״בהצלחה אהובי״ ליעד אמר
הלכתי אליה, לא ראיתי אותה יוצאת מהכיתה, אז המשכתי לחפש.

נקודת המבט של אלינור:
איך שיצאתי מהכיתה ליאל משכה אותי החוצה
״אח מה את עושה״ צעקתי לה
״תתרחקי ממנו״ היא אמרה
״מה ממי להתרחק למה״ אמרתי לה מבולבלת
״מאביאל, אני הלכתי למחששה ושמעתי שהוא עשה הסכם התערבות עם חבר שלו, אז ביררתי על מי וזה היה עלייך הוא התערב שאם הוא יהיה איתך הוא יקבל קצת כסף וכמה סיגריות״ היא אמרה בקול מאוכזב
״מה״ אמרתי עדיין מבולבלת
״כן אני נשבעת לך״ היא אמרה
״את סתם משקרת״ אמרתי לה בקול מאוכזב
״אלינור, באמת אני רק רוצה לטובתך אני בחיים לא ישקר לך על זה״ היא אמרה, נשמעה די רצינית.
תכלס יש מצב היא צודקת, הרי אני ממה שאני מכירה את אביתר הוא יכול לעשות את זה בשביל דבר כזה.
דמעות עמדו לי בעיניים, איזה שקרן.
הלכתי מהר לשירותים, בדרך מאור ראה אותי.
״אלינור?״ הוא בא וראה שאני בוכה
״אלינור מה קרה״ הוא שאל, די עצבני
״לא קרה כלום״ אמרתי לו מנגבת את הדמעות
הוא לקח אותי לספסל שמאחורי בצפר
״אלינור מה קרה״ הוא שאל אותי
סיפרתי לו על מה שקרה עם אביתר
״אני לא מאמין, ככה הוא שיקר לך בן זונה אני הולך לכסח אותו לא יישאר ממנו כלום״ מאור אמר עצבני
״די מאור, אל תעשה לו כלום בבקשה״ אמרתי לו מנגבת את הדמעות
״אף אחד לא שווה דמעה שלך״ הוא אמר וחיבק אותי.
פתאום אביתר בא,הוא ראה אותי ואת מאור מתחבקים.
״מה זה צריך ליהיות״ הוא שאל כועס
״מאור קם״ הושבתי אותו שלא יקום אליו.
קמתי לאביתר, ״מה אתה רוצה״ שאלתי כועסת
״מה אני רוצה? שחברה שלי לא תתחבק עם בנים אחרים מה זה פה״ הוא אמר כועס
מאור קם לא רצה להפריע לנו לדבר.
״שינוי בתוכנית, אני לא חברה שלך״ אמרתי לו
״מה״ הוא אמר מבולבל
״אני מצטערת אם זה יפריע לך להתערבות, מצטערת שתפסיד בגללי כסף וסיגריות, אבל לא תודה מאמי״ אמרתי לו חנוקה בדמעות שעומדות לפרוץ כול רגע!
״מי אמר לך את זה״ הוא שאל עצבני
״מה זה משנה לך״ אמרתי לו
״זה משנה״ הוא אמר עצבני
הלכתי משם, אך איך שהוא ראה שבאתי ללכת הוא אחז בידי ולא נתן לי ללכת
״עזוב אותי״ עוד שניה ושניה דמעה תצא
״מי אמר לך את זה״ הוא שאל שוב הפעם ביותר עצבים וחיזק את האכיזה שלו
״אתה מכאיב לי״ אמרתי לו מנסה להשתרר
הוא שיחרר מעט את האכיזה שלו
״את מתכוונת לומר לי מי אמר לך״ הוא שאל
״לא״ עניתי לו, פה פרצו לי הדמעות, סובבתי את הראש לא רציתי שהוא יראה שאני בוכה בגללו, גם לא רציתי להגיד לו מי אמר לי, אני יודעת שאחרי זה הוא יתנהג מגעיל יותר לליאל.
״תעזוב אותי״ אמרתי בקול רועד
הוא קלט שאני בוכה ושיחרר את האחיזה שלו.
הלכתי משם.
הלכתי הביתה, לא היה לי ראש עכשיו ללימודים.
מאור ראה שאני הולכת ובא אחריי ללוות אותי.
״אלינור מה את עצובה בגלל הבן זונה הזה, הוא לא שווה את העצב שלך״ הוא אמר וניסה לנחם אותי.
הוא לא ממש הצליח, שתקתי.
הגעתי הביתה
״תודה מאור, על הכול״ אמרתי לו וחיבקתי אותו.
נכנסתי הביתה, ראיתי את אביאל צוחק מתוכנית טלוויזיה, נראה שהוא שמח
״מה קרה אלי״ הוא אמר כשראה אותי נכנסת עצובה הביתה
לא רציתי לדבר עכשיו.
נכנסתי להתקלח, תמיד אני אוהבת להתקלח, כשאני עצובה, כועסת, שמחה, המקלחת תמיד גורמת לי לתחושה נעימה ומרגיעה אותי.
״אלינור״ הוא דפק על הדלת של האמבטיה, לא עניתי, סיימתי להתקלח, מהר נכנסתי לחדר ונעלתי אותו
אביאל דפק כמה פעמים על הדלת, לא עניתי.
סגרתי תפלאפון והלכתי לישון.
האמת להגיד לכם, כן כן אני כן התאהבתי באביתר, ב3 שבועות הכרתי בחור מדהים, אבל איך אומרים ״לא הכול וורוד״ אז הנה עוד מחשבה שהתנפצה.
הלכתי לישון בתקווה שהמחשבות האלה ייגמרו.