החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 42 חלק א

נקודת מבט פאר
"קומי י'קופה" אמר ליאור,וקפץ עליי.
"מה..מה השעה?" שאלתי בקול ישנוני.
"שבע וחצי" אמר ליאור.
"מה שבע וחצי?,למה לא הערת אותי?" שאלתי בכעס וזינקתי מהמיטה.
"ניסיתי להעיר אותך אבל ישנת כמו מתה" הוא אמר.
לא עניתי רצתי מהר לאמבטיה ועשיתי את הארגוני בוקר.
פתחתי את ארון הבגדים שלי והוצאתי חולצת בית ספר בצבע ורוד מסטיק,ושורט בצבע טורקיז. ונעלתי נעלי בובה בצבע המכנס.
הרמתי את שיערי לקוקו גבוה.והייתי מוכנה.
ירדתי למטבח,ליאור כבר היה במטבח ואכל ארוחת בוקר,התיישבתי גם אני ואכלתי.
"נו אז איך היה אתמול?" שאלתי.
"איפה?" שאל ליאור,ודחף עוד פנקייק לפיו.
"עם הידידה" עניתי והכנסתי חתיכת פנקייק לפי.
"היה נחמד מאוד" הוא ענה.
"נחמד? מאוד?, באמת ליאור?" שאלתי.
"מה את רוצה שאני אגיד?" הוא שאל.
"את האמת,היא מוצאת חן בעיניך?" שאלתי.
"אני..אני לא.. אנחנו ,אנחנו ידידים וזהו!" אמר בגמגום.
"ידעתי!" אמרתי בהתלהבות.
ליאור אף פעם לא מגמגם,חוץ מהפעמים, שהוא ..מאוהב!
"אתה מאוהב!" קבעתי עובדה.
"לא אני לא!" הוא אמר התגוננות.
"כן,אתה כן!" אמרתי בהתגרות.
"לא,אני לא!" הוא אמר.
"כן,אתה כן!" עניתי.
"כבר מאוחר כדאי שנצא" אמר ליאור.
"אתה מעביר נושא, אל תתחמק" אמרתי.
"נו פאר,בואי מאוחר.שלא נאחר" הוא אמר.
"ממתי כל כך חשוב לך להגיע בזמן?" שאלתי בחשדנות.
"חשוב לי שאת תגיעי בזמן." הוא אמר.
"ליאור,ליאור" נאנחתי והנדתי בראשי.
"נו בואי כבר" הוא אחז בידי ומשך אותי לכיוון המכונית.
נכנסנו למכונית ובירכנו את דימיטרי בבוקר טוב, כל הנסיעה עברה בוויכוח ביני לבין ליאור, גם אם לפני זה היה לי ספק שליאור מאוהב אז עכשיו אני לגמרי בטוחה שהוא מאוהב.
~
"אז אתה מודה?" שאלתי את ליאור שירדנו מהמכונית והתקדמנו לשער בית הספר..
"מודה במה?" הוא שאל.
"מודה שאתה מאוהב" עניתי.
"נו דיי כבר פאר!" הוא אמר בעצבים.
"ידעתי!" אמרתי וחייכתי חיוך מנצח.
"הינה החברות שלך לכי אליהן,הן מחכות לך" אמר ליאור.
"אבל אני רוצה לראות אותה" אמרתי בהתחכמות.
"נו פאר מספיק!" הוא צעק.
"טוב בסדר,הינה אני הולכת" נאנחתי והתקדמתי לכיוונן של קים ולינור.
"היי" צעקתי להן מרחוק ורצת אליהן בחיבוק.
הבטתי בלינור והיא הייתה נראית שמחה,כאילו שיש משהו והיא לא מספרת.
"לינורי מה קורה? רוצה לספר לנו משהו?" שאלתי בסקרנות.
"עוד מעט" היא אמרה וחייכה.
אם רק הייתי יודעת מה לינור עומדת לספר לנו בעוד מספר דקות הייתי מעדיפה שלא לשאול…
ואז מתן ופריאל הגיעו.
פריאל רצה אלינו, וגם מתן התקדם לכיוונינו. אוף ממש אין לי כוח לראות אותו עכשיו. עד שהיום הזה התחיל טוב.
"היי" אמרה פריאל וחיבקה אותי.חיבקתי אותה חזרה.
גם פריאל הייתה נראית מאושרת.
"מה כל האושר הזה?" שאלתי בפליאה. זכרתי מה קרה אתמול אז לא הבנתי מה קרה פתאום.
"הדברים מתחילים להסתדר" היא אמרה.
"אני שמחה בשבילך פרילי" אמרתי וחייכתי.
פריאל ואני התנתקנו מהחיבוק וראיתי שמתן עוד לא הלך ונשאר איתנו. ניסיתי כמה שפחות ליצור עין עם מתן.
"מה קורה מתי אין לך איזו מחששה ללכת אליה?" שאלה פריאל את מתן.
הבטתי במתן,וראיתי שהוא ולינור היו די קרובים.
"בסדר,אני הולך אני רואה שאני לא ממש רצוי כאן" הוא אמר. לא ממש הבנתי למה הוא מתכוון,אל יותר טוב שילך עדיף ככה. למרות שבתוך תוכי לא רציתי שהוא ילך.
ואז נפלה הפצצה.
"ביי מתני" אמרה לינור,והיא ומתן התנשקו (?)
שלושתנו היינו המומות ובעיקר אני. איך הוא המשיך כל כך מהר, איך הוא יכול לשכוח את מה שקרה אתמול.רק אתמול הוא אמר שיש לו רגשות אליי,רק אתמול הוא נישק אותי.
ניסיתי להישאר חזקה ולהיראות שמחה בשביל לינור. הרי אני לא באמת יכולה להאשים את מתן שהוא וויתר עליי והמשיך הלאה, אני אמרתי לו שאני לא מרגישה אליו כלום.
"מזל טוב" אמרתי והבטתי במתן ולינור, בעיקר במתן .וחייכתי חיוך מזויף.
"תודה" אמר מתן וחייך.
"טוב אני,אני הולכת לכיתה יש לי כמה דברים לעשות.ניפגש כבר בכיתה" אמרתי והלכתי.
הייתי חייבת למצוא תירוץ בשביל לברוח משם כמה שיותר מהר. לא יכולתי לראות את לינור ומתן אפילו עוד שניה אחת.ולחשוב שזו אני שהייתי צריכה להיות במקום לינור.אבל היחידה שאשמה במצב הזה זו רק אני, ולכן עכשיו הם מאושרים ואני כאן בוכה ואוכלת את הלב על הטעות שעשיתי.

נקודת מבט מתן
"פרילי את מוכנה?" צעקתי לפריאל מהמטבח.
"עוד שנייה" היא צעקה.
"זהו אני מוכנה" אמרה פריאל,לאחר חמש דקות.
"יאללה בואי" אמרתי ויצאנו.
~
הגענו לבית הספר, פריאל ואני פסענו לכיוון שער בית הספר. פריאל רצה לחברות שלה.ואז נזכרתי במה שקרה לי אתמול עם לינור.יכול להיות שזו הייתה טעות?
"היי" אמרתי לבנות והבטתי בלינור שחייכה אליי,החזרתי לה חיוך.
ואז העפתי את מבטי לפאר,היא הייתה כל כך יפה היום, היא ופריאל התחבקו ופאר חייכה.
כמה טוב לראות אותה מחייכת סוף סוף. אם הייתי יכול לתאר מה החיוך שלה עושה לי בכל פעם שאני רואה אותה מחייכת.
"מתי אין לך איזו מחששה ללכת אליה?" שאלה פריאל.
"בסדר,אני הולך. אני מבין שאני לא ממש רצוי פה" אמרתי בקול נעלב.
"ביי מתני" אמרה לינור.והתנשקנו.
קים פריאל,בעיקר פאר היו המומות.
"אתם ביחד?" שאלה פריאל.
"כן" ענתה לינור וחייכה.
הבטתי בפאר שהייתה די המומה.אוף איך הייתי רוצה שפאר תהיה במקום לינור.
"מזל טוב" אמרה פאר וחייכה.
אני לא מאמין שזה אפילו לא הזיז לה.
"תודה" אמרתי וחייכתי אליה חיוך מזויף.
"טוב אני צריכה ללכת,יש לי כמה דברים לעשות לפני השיעור,אז ביי" אמרה פאר והלכה.
או שאולי זה כן הזיז לה?, אבל היא אמרה שהיא לא מרגישה אליי כלום,אני מבולבל.
ואז דניאל הגיע ופריאל קפצה עליו בחיוך.והם התנשקו.
"איכ אתם לא חייבים להתנשק לי מול הפנים" אמרתי ועשיתי פרצוף נגעל.
"אפשר לחשוב,שאתה לפני רגע לא התנשקת עם לינור מול הפנים שלי" אמרה פריאל.
נראה לי יש לי הרגשה שהסתבכתי.
דניאל הביט בי ובלינור המום.
"ברצינות? אתם ביחד?" הוא שאל. הנהנתי בראשי.
"מזל טוב,ברוך הבא למועדון" הוא אמר.
הבטתי בפריאל שהייתה נראית די כעוסה.
"אפשר שנייה עם אחי?" היא שאלה.

נקודת מבט פריאל
מה נראה לו שהוא עושה?
איך הוא לא סיפר לי?
מתי הוא הספיק?
למה הוא לא סיפר לי?
הייתי המומה, וגם קצת מבולבלת.
"אפשר שנייה עם אחי?" שאלתי.
מתן ואני התרחקנו קצת מכולם.
"מה רצית?" הוא שאל באדישות.
"תגיד מה הקטע שלך?, מה אתה מחזיר לי על זה שלא סיפרתי לך עלי ועל דניאל?" שאלתי בכעס.
"זה פשוט,קרה לא מזמן, זה קרה אתמול בלילה.אז לא מצאתי את הזמן לספר לך" הוא אמר והשפיל מבט.
"אז אני צריכה לגלות את זה ככה?" שאלתי בכעס.
"נו די פרילי סליחה" הוא אמר וקירב אותי אליו לחיבוק.
"זה לא רק זה שלא סיפרת לי, אני בכלל חשבתי שאתה אוהב מישהי אחרת" אמרתי.
הוא שתק.
"השתיקה הזו אומרת שזה נכון? אני צודקת?" שאלתי.
"מה רצית שאני אעשה פרילי, היא לא אוהבת אותי בכל מקרה, ולינור אוהבת אותי אז למה לא לנסות" הוא אמר.
"תילחם!" עניתי.
"את יודעת שאני לא מהבנים האלה שרודפים אחרי בנות,וחוץ מזה איך את יודעת?" הוא שאל בפליאה.
"אני בת,אני מכירה את כל הסימנים של אהבה.ואני מכירה אותך מספיק טוב בשביל לדעת שלינור היא לא זו שאתה אוהב" אמרתי בכנות.
"וחוץ מזה שאני בטוחה שפאר אוהבת אותך" הוספתי.
"מה אבל איך.." הוא שאל בפליאה.
"אני לא עיוורת אני רואה איך אתם מסתכלים אחד על השנייה, אני רואה את ההשפעה שלה עלי,ושלך עליה, אני רואה הכל מתי" אמרתי.
"היא לא! היא אמרה לי שהיא לא אוהבת אותי" הוא אמר.
"אז היא שיקרה לך" אמרתי בכנות.
"היא כן,אני ראיתי איך היא הגיבה כשלינור הכריזה שאתם ביחד, ואיך היא מיהרה לברוח" אמרתי.
"אז למה היא שיקרה לי?" הוא שאל.
"לפני כמה ימים, לינור סיפרה לנו שהיא אוהבת אותך. והיא ביקשה מפאר שתדבר איתך עליה. אני חושבת שהיא שיקרה לך לגבי מה שהיא מרגיש כי היא לא רצתה לפגוע בלינור" אמרתי בכנות.
"אז היא כן אוהבת אותי?" הוא שאל.
"נו באמת אל תגיד לי שלא שמת לב כמה היא דואגת לך,ואכפת לה ממך" אמרתי.

נקודת מבט מתן
אז פאר כן אוהבת אותי, והיא רק לא רצתה לפגוע בלינור.
"תודה פרילי, תודה על הכל אני אוהב אותך" אמרתי בצעקה ונשקתי לה על המצח.
"מתי לאן אתה הולך?" היא שאלה,לאחר שהתחלתי להתרחק.
"לסדר את העניינים" עניתי.
"אני חושבת שכדאי שתעשה את זה בהפסקה,כי בעוד שתי דקות מתחיל השיעור" היא אמרה.
"בסדר… בהפסקה אני אסדר הכל" אמרתי ושלחתי לעברה חיוך.
"אני הולכת לכיתה" אמרה פריאל.
אז יש לי שעתיים שלימות לחשוב איך אני מסדר את העניינים בלי לפגוע בלינור. למרות שזה בלתי אפשרי.
אוף איך הסתבכתי ככה?