מכורה פרק 3

״זאת היא אני בטוחה בזה״
שמעתי קול מוכר
זאת הייתה אותה הנערה שהזריקה לי את החומר
״אתה ראית איך היא הגיבה לחומר זאת היא״!
נישמע קול נשי שונה יותר
״אני עוד לא בטוח בזה צריך לדבר עוד עם האביר הלבן״
אמר הקול הגברי שזה נראה היה אותו אחד שהכניס אותי לסיפור המוזר הזה
הוא התגלה כג׳אק.
לפי מה שניסיתי לקלוט למרות הטישטוש שלי בחדר היו 4 בני אדם
3 נערות ונער אחד.
פתחתי עיינים בעדינות בתקווה שלא ישימו לב שאני מתעוררת
״היא התעוררה״
אמרה אחת מהן והצביעה עליי ״אתם חייבים לי כמה הסברים״
מילמלתי כשאני נשענת על מרפקיי
זיהיתי את החדר זה היה חדר כימיה הוא היה ענק ושכבתי על אחד מהשולחנות
לא הבנתי מה הם רוצים מימני
הם לרגע שתקו וסתם תקעו בי מבטים שואלים
״את תצתרכי לשמוע קצת דברים שתחשבי שהם ילדותיים ומוזרים״
אמר ג׳אק ״נו דברו כבר״ צעקתי קלות
״שששש״ הורתה לי אחת מהנערות שהיה לה שיער בלונדיני ארוך
וניראתה כמו מעודדת.
״אז ככה תנסי להיות עם ראש פתוח כי הדברים שאני אגיד לך לא רגילים מהדברים שאת רגילה לשמוע״
הוסיף הנער ״דבר כבר״ אמרתי בעיצבון ״אז ככה אני ג׳אק זאת ליסה״
הוא הצביע על הבלונדינית ״זאת אביגיל״ הוא הצביע את אחת מהבנות שנראו לי כמו הגוטיות
הכבדות האלה שכול דבר בחייהן הוא שחור ״וזאת קלואי״ הוא הצביע על הילדה שישבה על אחת מהשולחנות הסמוכים ,״לכולנו יש אותו סימן כמו שלך״ הוא מילמל
״שזה אומר״? שאלתי ״שיש לך כוח על טבעי מסויים שגם לנו יש אחד כזה״
הוא אמר לרגע חשבתי אם הוא רציני איתי ״אני אמורה להאמין לכם״?
שאלתי והתישבתי על השולחן בנוחות יותר
הוא רק השמיע אנחת עיצבון והתרחק קלות מכולנו
הוא עצם עיינים לשניה ושילב את כפות ידיו ביחד והתחיל לשפשף אותן זו בזו
אחרי כמה שניות נפלטה צעקה מפיו ומידיו יצאה להבת אש
ניבהלתי מאוד והבנתי שהם לא עובדים עליי
עד כמה אני אמורה להיות סקפטית כשלבן אנוש יוצאת להבת אש מהידיים