לב שבור-2

רועי נכנס לחדר השינה ונשכב על המיטה כשאחת ייאוש נשמעת מגרונו.
הוא הביט אל התקרה מלא ייסורי מצפון ורגשות חרטה שהחלו מחלחלים בו.
כן,הוא הצטער על כל מילה ומילה שאמר לה.
כשליבו נפער פצע עמוק ומדמם.
בעוד שלי ישבה בסלון,לא מודעת לעוצמת הרגשות שלו כלפיה.
לא,היא לא יודעת עד כמה הוא אוהב אותה.אין לה מושג.
רועי שכב על המיטה כשמבלי שהרגיש דמעות אחדות זלגו מעיניו.לא,הוא לא פרץ בבכי מרורים כי אם מין בכי מאופק שכזה.כשגם הוא,כגבר חסון וחזק לא יכול היה לשלוט ברגשותיו העזים.
ככל שעבר זמן רב יותר הלך כאב הלב והתעצם.
רגשות האשם ייסרו אותו כסכין שננעצת אין ספור פעמים בלב.
שעתיים לאחר מיכן.
שלי כבר נרדמה על הספה,רועי ניגש אליה,מתיישב לידה ומוחה מעיניה את הדמעות.
כל כך כאב לו לראות אותה בוכה.הוא הביט בה והלב שלו הלם בקצב חזק מאוד.
הוא נשא אותה אל המיטה וכיסה אותה בשמיכה.
״לילה טוב,יפה שלי..״הוא אמר,מלטף אותה בעדינות..״מלאך שלי..״
שכן, הוא כבר כמעט ושכח על מה הייתה כל המריבה.

דקות מספר לאחר מיכן,הוא נשכב על הספה בסלון.כשליבו,שותת דם.
מחפש כל דרך אפשרית לגרום לשלי לדבר איתו.
שכן,מתי שהוא הם יהיו חייבים לדבר בכדי לישר קו.