זאת אני פרק 19

'נו, איך ?' שאלה לינוי כשיצאה מחדרה. הזדקפתי מישיבתי הכפופה על הספה במבואת הקומה והבטתי בה. היא הייתה נראית טוב בג'ינס הקרעים הכהה הצמוד ובגופייה הורודה שחשפה פס מבטנה, אך לא זה היה הסגנון שהתכוונתי אליו.
'את מהממת.' אמרתי את האמת 'אבל תחליפי חולצה. לאחת שלא רואים ממנה את הבטן שלך..'
'טוב..' אמרה בייאוש 'אבל למה ?'
'תחליפי תחליפי.' אמרתי, ממתיקה את סודי הכמוס. אגלה לה הכול, לא עכשיו. אגלה רק בשניה שהיא כבר תהיה חייבת לעשות זאת.
היא יצאה שוב מהחדר ,הפעם לבושה בגופייה משוחררת שכאילו גזורה מלמטה, פסים פסים.
'ממש יפה !' הגבתי להופעתה. 'עכשיו נצא'
'שנייה' אמרה ונכנסה שוב לחדרה 'שמתי קצת בושם ושוב דאורדורנט. ואני אפילו לא יודעת למה זה.'
באנו להיכנס אל האוטו, אז לינוי נזכרה שהיא מאוד צמאה. הבטתי בה מתרחקת מן הרכב
'תקשיב ג'ון' אמרתי לנהג 'אל תומר לה מילה לאן אתה נוסע וסע לכאן' סימנתי עם ידי על גבי המפה בפלאפון שלי, שם היה כתוב המיקום.
'דווקא לשם ? ' שאל ג'ון
'כן. אל תדאג.. ' שתקנו לרגע 'אה ותסגור את החלון בינינו, עם הוילון.. ככה היא לא תוכל לשאול גם.. '
היא נכנסה אל האוטו בדיוק כשסיימתי לדבר. החלון מסגר, עם הוילון והתחלנו לנסוע.
'לאן זה ?'
שתקתי והבטתי בטלפון. כתבתי אס אם אס לרוני 'נו, סיימתם ?'
אחרי מספר דקות הוא ענה לי : 'כן . מצטער שלא עניתי '
'והוא איפה שקבענו ?'
'כן.. הוא בטוח שזאת תחנה פעילה . '
'מתה עליך ! ביי אהוב שלי אני אתן לה הוראות כבר עכשיו… '
'ביי אהובתי ♥ ♥' ענה בפעם האחרונה .
'עכשיו, לינוי,את מוכנה לשמוע את מה שהולך להיות?' היא הרימה את פניה מהאינסטגרם שהיה פתוח בטלפון שלה ובחוסר רצון ממש אמרה 'דברי'
'זה בקשר לערן' אמרתי . היא מיד הזדקפה וניצוצות עלו בעיניה.
'מה איתו ?'
'תרדי פה בפינת הרחוב. לכי אל תחנת האוטובוס , זאת שלא פועלת , שם יחכה לך ערן, הוא חושב שהיא פועלת. ו.. תני לזמן לעשות את שלו..' פתחתי לה את הדלת והיא עברה אל מולי ונעמדה מחוץ לאוטו. 'אה ו.. נגיד שבילית עכשיו איתנו, והנהג מאוד רחוק, וקבעת איתו בתחנת האוטובוס הזו. ' הוספתי לדבריי.
'תודה שלי ! אני לא יודעת מה לומר את באמת מדהימה !' היא אמרה וחיבקה אותי . היא קמה שוב, שלחה לי נשיקה באוויר וסגרה את הדלת. דפקתי על החלון של הנהג.
'ועכשיו אחרי שהיא ירדה סוף סוף' אמרתי לו '- לתחנה הבאה…'