בריונות

נגה הייתה ילדה מלאה,טיפה.רק טיפה.
ביסודי לא ידעה מה זה בריונות. זה התחיל ביום הראשון של כיתה ז'.
שהיא נכנסה לכיתה פתאום הסתכלו עליה מוזר.היא לא הבינה מה קרה.היא הסתכלה על הילדים ואז על הריצפה ואז על הילדים.ואז על הריצפה.
לכמה רגעים השתררה דממה.ואז ילד התחיל לצחוק וחברים שלו נגררו אחריו.ואז הבנות נגררו אחריהם.כולם עמדו סביב נגה ופשוט לא הפסיקו לצחוק.
נגה לא הבינה מה קרה,"למה צוחקים עלי ? " היא אמרה לעצמה בלב.
כל אחד התחיל לזרוק לה קללה "פרה" "שמנה" "דבה" "מכוערת"
כל מילה פגעה בה יותר ויותר. לפתע התחילו לזלוג לה דמעות.היא נגבה אותם עם היד,היא לא רצתה שיראו אותה בוכה כבר ביום הראשון.היא החליטה להתעלם,לקחה כיסא,שמה את התיק לידה והתיישבה.
המורה הציגה את עצמה
"ברוכים הבאים תלמידים אני המורה עמליה" והתחילה לספר דברים על עצמה
לא היה לנגה כל כך אכפת היא נזכרה בצחוק הזה.
ילדה שעד עכשיו נגה כבר קלטה שקוראים לה שקד זרקה משהו על נגה.
נגה הסתכלה וראתה שזה פתק.
"פרה" היה כתוב. והיה מצויר ציור של פרה.
"אל תשימי לב,היא מקנאת בך." נגה אמרה לעצמה.
שקד שמעה את זה."מדברת לעצמך אה?" היא צחקה ועוד ילדים נגררו אחריה וצחקו גם.
נגה הסמיקה.
"מספיק עם זה" המורה עמליה צעקה
באותו רגע כולם השתתקו.נגה הרגישה אשמה.
זה הרגיש כאילו עברה שנה עד שהגיעה ההפסקה.נגה הייתה ילדה די ביישנית,היה לה קשה להתחבר אל אחרים. היא ניסתה להימנע מדיבור עם שקד. אבל שקד כל הזמן התקרבה אליה וניסתה לצלם אותה.בסופו של דבר היא הצליחה.
כשנגה חזרה הבייתה היא ראתה ששקד העלתה לפייסבוק תמונה שלה (של נגה). והיה כתוב "סתם עוד דבה" היו לה המון לייקים והמון תגובות
כמו למשל : "חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח" "היא מזכירה לי תחת של בהמה" ועוד המון כאלה
זה מאוד פגע בנגה. "אני לא אתייחס והן יפסיקו" נגה אמרה את זה והרגישה בטוחה בעצמה. כעבור שבוע שום דבר לא השתנה כבר היה לנגה אלבום משלה בפייסבוק של שקד. הצחוק הפוגע הדהד שוב ושוב בראש שלה וזה כבר הגיע לרמה שהיא בוכה בכריות בלילה.זה פגע בה,כל כך פגע בה שהיא לא יכלה לשמוח. כעבור חודש הגיע היום הולדת שלה.
בכיתתה של נגה יש לוח תאריכים של ימי הולדת.
היא נכנסה לכיתה וכל הכיתה הביאו לה כאפות היא הרגישה ילדת כאפות. "מזל רע" "תחנקי" היא שמעה מכל עבר.
זה כל כך פגע בה. היא רצתה לשירותים ובכתה ולא הסכימה לצאת משם עד סוף היום.
המנהלת הזמינה את ההורים שלה לשיחה וסיפרה להם שהיא לא הסכימה לצאת מהשירותים כל היום,היא לא סיפרה למה כי היא עצמה לא ידעה.
ההורים כעסו עליה והחרימו לה את הטלפון,אבל זאת לא הייתה הצרה הכי גדולה שלה אז היא לא התבאסה מזה.
מסתבר ששקד ועוד כמה חברות צילמו את ההורים של נגה והעלו לפייסבוק.
"הכיעור מההורים" כולם כתבו לה פה אחד.
כעבור שבוע היא החליטה לחתוך.נמאס לה מהכאב שבלב היא החליטה להעלים אותו על ידי יצירת כאב ביד. "רק קצת" היא החליטה.
זה לא היה כל כך קצת,כל היד הייתה בסימנים.
היא נהנתה מהכאב.לפתע הכאב בלב נעלם.
"עשיתי את זה,אני מאושרת" היא צרחה משימחה.
כעבור שבוע נולדה לה אחות קטנה בשם יובל.
היא הסתכלה על נגה וחייכה.נגה התאהבה בחיוך של יובל,לא היה דבר שהיא אהבה יותר.
כעבור כמה חודשים יובל הקטנה חגגה חצי שנה.הבריונות המשיכה ונגה לא הפסיקה לחתוך.היא התמכרה לזה פשוט התמכרה.
לפעמים היא יושבת לבד וחושבת לעצמה "יובל היא היחידה בעולם שלי,אני אקריב את החיים שלי בשבילה."
לילה אחד שנגה ישנה,שקד פרצה לבית שלה וגנבה את יובל.
בבוקר התעוררה נגה וראתה פתק ליד מיטתה "יובל אצלי ב-♥ שקד"
נגה בכתה את כל החיים שלה. פשוט הלכה למרפסת וקפצה ממנה.