‘במגע שלך יש אמונה’ הכרת דמויות חלק א'

עמית קאפח:

כשנולדתי אימי נהרגה,אבא שלי עמוס, גידל אותי ואת אוחותי התאומה ירדן, ניסינו לחיות חיים רגילים, אבל אני לא חושבת שקיים האבא שיוכל לגדל שני בנות תאומות לבדו, אבא שלי ניסה להביא לנו מכול טוב ואין הרבה ממנו.
אנחנו משפחה ממוצעת מאוד לי יש חדר בנפרד וכך גם לירדן יש לנו טלוויזיה בסלון ומחשב לכול הבית בחדר של אבי, לאבי יש חדר שינה ועוד חדר שאנחנו קוראים לו משרד אבל יש שם רק שולחן מחשב וארון מלא בקלסרים.
יש לי שיעם חום חלק לא ארוך ולא קצר עינים דבש לא מיוחדות בלבד.
אנשים חושבים שאם לא הכרתי את אמא שלי זה עושה את זה קצת פחות עצוב זה לא.הרבה אנשים לא יודעים איך זה לגדול בלי אמא, קשה במילה אחת.
אני בת 16 בקרוב 17 עולה לכיתה יא' ולומדת בבית הספר "נחשונים" שנמצא באשקלון.

ירדן קאפח:

אני חיה במשפחה חד הורים ממוצעת ביותר אבל שלי נטול חוש הומור זה כמה שנים ואני ועמית אחותי התאומה מגדלות את עצמנו.
שנולדתי אימי חגית נפטרה ובגלל זה הפכתי למה הפכתי.
הרבה קוראים לזה פרחה או זונה אני קוראת לזה מודעת עצמית לגוף שלי, יש לי גוף יפה אז למה שאני יתלבש בגינסים ארוכים וחולצת קצרות כמו שתלבושת בית הספר אומרת אני מעדיפה לשים שורטים קצרית וחולצות חושפות בטן, אבא שלי עופר מביא לי ולעמית כסף ואנחנו קונות לנו בגדים, חבר,אהבה לא אין.
אני מעדיפה ככה אני מסתובבת עם הרבה בנים ועדיין בתולה. לא היה לי חינוך אבל אני לא יתרום את הגוף שלי לאנשים אחרים שיעשו בו כרצונם.

נאור סוויסה:

נולדתי באשקלון למשפחה עם הרבה כסף, יש לי בית כמו שכול אחד כנראה היה רוצה חוץ ממני!
אני לא אוהב את ההורים שלי בלשון המעטה אנחנו חמישה אחים ומבניהם ההורים שלי היו ועדיין מעניקים יותר אהבה לכול שאר האחים. וזאת הסיבה לומד וי בפנמייה כמובן שההורים שלי היו חייבים להפגין אהבה אז הם שלחו אותי לפנמייה גדולה מרוהטת ונינוחה "כלניות" שמה.
כן כנראה שאתם מכירים הכי מפוארת בכול הארץ היא ממקומת ליד ביתי שבהרצליה.
אחי אלירן הוא הגדול והוא בצבא, מורן היא אחריו היא סיימה יא' ועכשיו עולה ליב', אחריה אני בת 17 ובקרוב עולה ליא', אחרי ליאת עולה לא',יובל בת 3 ועולה לגן חובה.

רז יפתח:

לומד בפנמיית "כלניות" למה?
שני ההורים שלי מכורים לסמים יש לי אח אחד גדול שגם בדרך לשם בן 19 שמו ירים ואני עולה לכיתה יא'.
ההורים שלי גידלו אותי יפה מאוד עד שיום אחד התקשרו אלי לפאלפון ואמרו לי ששני הוריי בבית החולים על סף מוות שהגעתי חיכיתי מספר שעות ואמרו לי שהם יצאו מכלל סכנה אהבת אותם? לא אהבתי ככה אף אחד בחיים שלי ביום הזה ירדה האמונה שלי בבני האדם, שנאתי אותם ירים לא רצה להית ה"שומר" שלי כביכול אז המשטרה לקחה אותי לפנמייה מאותו היום אני וירים לא דיברנו וככול הנראה גם לא נדבר.

זה החלק הראשון של הדמויות, יש עוד חלק כי הרבה מאוד דמויות, אני אמשיך לעלות את הסיפור גם אם לא יהיה קוראות בכלל, אני ישמח שתגיבו אם אהבתם ואם לא אז תגידו לי מה אפשר לשפר.

אוהבת :))