המרדף אחרי י׳

אם הייתם שואלים אדם זר מה הוא היה מעדיף ? לחיות טוב, בהווה ובעתיד ולשכוח את עברו או לזכור את הכל ולהתייסר כל חייו ,סביר להניח שהוא היה מעדיף את האופציה הראשונה. אני לעומת זאת מעדיף לזכור הכל. אף על פי שכל יום שעובר נראה כזמן ללא מטרה מסוימת או ייעוד מוגדר. אמנם אני חווה רגעים רבים של שמחה ,צחוק ואפשר להגיד שאני עדיין ניחן באותה רוח שטות ממזרית ,אבל כשאני מביט פנימה אני מבין שאני ריק… זה לא שאני חסר שאיפות או נטול רגש , פשוט בשנים האחרונות אני גולש במדרון שלא נגמר וכמו ברכבת הרים ,לפעמים אני נרגש אך רוב הזמן זה פשוט עובר לידי ,בלי שום התייחסות מיוחדת. אם אני אפרט את הדברים שעברו ועוברים עליי זה ייראה כאילו אני מקולל אבל האמת היא שי׳ היא זו שרוקנה אותי, בעצם יותר נכון להגיד שכשהייתי איתה הרגשתי לראשונה בחיי מלא. כן זו ההגדרה הנכונה י׳ גרמה לי להרגיש שלם. מבחוץ זה נראה כמו מיסטר פרפקט , אבל מבפנים הרעל כרסם כל חלקה טובה . כך העמדתי פנים רוב חיי ותודו שרובנו עוטים מדי פעם מסכות. אצלי היא ירדה רק לעיתים נדירות.,תוצר של ילדות דפוקה והתבגרות מוקדמת . אם אני צריך להגדיר את עצמי ,נראה לי שאני משתדל להמנע מביטוי רגשות, טיפוס קר שיודע איך להגיב אבל תמיד באיפוק מוגבר , כמו דקסטר שכלפי חוץ מנסה להתנהג בהתאם לסיטואציה. האמת היא שבפעם הראשונה שראיתי אותה, זה לא עשה לי כלום ! בלונדינית עם עיניים בהירות ,שיער גלי באורך בינוני עם גופיית סבא ומכנסונים קצרים של קיץ, ..ממש לא כוס התה שלי. אמרתי שלום חפוז כזה והלכתי לרקוד ליד הרמקולים …מסיבת טראנס …. אני גם ככה לא כזה חברותי למי שלא מעניין אותי. אחר כך היא באה עם חבר ,שתינו משהו וחוץ מלהחליף איתו כמה מילים ,אפשר להגיד שאני הייתי בעולם אחר. באותה תקופה בדיוק חזרתי מטיול במזרח ,עם מישהי שאין לי מושג קלוש מה חשבתי לעצמי שהיא היא תיהיה אשתי ? בוא נגיד שבדרך להבין מי אני ,הייתי צריך לעבור את החוויה הזו של יחסים דפוקים מהיסוד. בדיעבד לא היו שם יותר ממשיכה מינית והמון קנאה , מה גם שהרצון שלי לתקן את העולם די גרם לי ליהיות עיוור לפגמים שלא לי הכלים להתמודד עימם. זה לא שאני חף מטעויות ,אבל בכל זאת ,לפעמים צריך להבין מתי לקום וללכת … אז ישבתי בשקט וקבלתי ממנה אחלה״ מתנת״ יום הולדת. מצד שני למדתי שאם אתה פסיבי, אז יש מצב שתקבל ״מתנה ״ בדיוק בטיימניג שלא רצית! האמת שהייתי שבור ,אפילו מרוסק חשבתי…שהנה אהבת חי הולכת לה.. חחח צחק הגורל .. חכה חכה! התקופה שבאה לאחר מכן כללה התנהגות קיצונית ופריקת כל עול, שתייה מרובה, קרחנות קשות עד אור הבוקר וחוסר ביטחון מוחלט!!! כעבור שנה וקצת לערך הגעתי לחתונה של זוג חברים,כולי בסרט אחר, תנו לשתות משהו ואם יש מה לעשן מה טוב .. תמיד אהבתי מסיבות וחתונה זה בכלל המקום לעוף ,כשכל החבר׳ה בשיא שלהם, צעירים ויפים תקופה יפה של חתונות ראשונות! שלום לזה היי להיא ,ברגיל. אני באתי להנות ואין שום כח בעולם שיעצור אותי! חופה ,שבירת כוס,דרינק קטן ו-נעבור למנה הראשונה.. מתיישבים מקשקשים עם אנג׳לה ,שממתינה שבעלה,חבר שלי יגיע. המלצר כולו אש.. מה תרצו? פתאום שמתי לב שיושבות איתנו עוד שלוש בנות בשולחן , יותר נכון אחת יפהפייה ,עם שמלה אדומה כיין , משפריצה ביטחון עצמי של מי שיודעת שהיא מרכז החתונה ובמקרה היא יושבת מולי. טוב ברור שאני חייב לגשת אליה ..אבל איך? נראה כאילו שכחתי וגם ככה תמיד היתה לי הבעיה הזו ..של לפתוח בשיחה..נו ביישן ברגעים מסוימים. בעלה של אנג׳לה הגיע ואני יצאתי החוצה לעשן סיגריה ולחשוב מה לעזעזל אני עושה ? התקשרתי ללירן וסיפרתי לו על האשה באדום ..סיימתי את השיחה בזה שאלך להתחיל איתה!!! ,נכנסתי לאולם וטסתי לשירותים כדי לטקס עם עצמי עצה רק שלגורל היתה תוכנית אחרת. ואיך שסיימתי לשטוף את ידי היא הופיעה מאחורי ושאלה :תגיד אתה לא חבר של.. ? כן זה אני ..כי הוא אמר לי ש.?? רוצה לבדוק עניתי בסופר ביטחון,עד היום אני לא יודע איך ולמה אבל…. ברגע שהתנשקנו הרגשתי שהעולם עצר!!!! פשוט אין זמן, אנחנו לא שני זרים שמתגפפים בתא שירותים ,כאילו אנחנו מכירים מתמיד , אין מעצורים אין בושה ושימות העולם . יצאנו החוצה והבטחתי לה משקה ,היא התקדמה ,כעבור דקה חברתי אליה להמשך הטנגו . אל תדאגו היינו עדינים בכל זאת היו שם ילדים, מה שמצחיק הוא שעד היום יש לי בלאקאאוט של שעתיים וחצי מאותה חתונה ולא משכרות פשוט הזמן איתה, ..החיבור גרמו לי להתעלם מכל המסביב שבשיגרה מעסיק אותי יותר מהכל עקב הפרעה קלה של חוסר קשב וריכוז. .סיכמנו שהיא חוזרת איתי ובדרך אליי נזכרתי מי היא ,נו הבלונדינית עם העניים הבהירות , גופיית סבא/מכנסונים. אם הייתי יודע באותו הלילה את מה שאני עתיד לחוות ,יש מצב שהייתי מתחיל לבכות, אבל בחיים לומדים לאט . הגענו אליי ופתאום היא פתחה בנאום ,שאם היום יקרו להם אי אלו דברים זו תיהיה הפעם האחרונה שנתראה. האמת שרציתי מאוד אבל הייתי חייב לעמוד בניסיון שהיא הציגה לי, ביקשתי שתתלבש ולקחתי אותה לביתה. במשך שבועיים היינו נפגשים בשעות לילה מאוחרות ,לאחר ימי עבודה ארוכים ולחים של קיץ ,לפעמים טיילנו בים לפעמים הלכנו אליי, אפילו לקחתי אותה למקום ההוא ביפו .. שבלילה אפשר לראות ממנו את כל האורות של תל אביב . היה כיף. קבלתי אותה איך שהיא ,אהבתי את החולשות שהיא כל הזמן טרחה למצוא בעצמה וגם לפעמים כשראיתי אותה בהתקפי היסטריה… דבר לא הפריע לי . ידעתי שאני שם בשבילה והבטחתי לעצמי שאין מצב שאתן למישהוא לפגוע בה אי פעם ..היא גרמה לי להרגיש שלם !! אומרים שמינוס ומינוס זה פלוס …ואז היא נסעה. האמת שזה לא משהו שבא בהפתעה, רק שבאותו הערב שנפרדנו לשלום , הרגשתי פתאום שהיא קצת מנותקת ,שהיא לא היתה כנה איתי במאה אחוז . סדקים החלו לצוץ. בזמן שהותה בחו״ל ניהלנו שיחות ארוכות במשך ימים ,אבל משהו המשיך להציק לי , לבסוף בא הוידוי ואני כמו דוש אמיתי לא הבטתי על התמונה הכללית , על מה חשוב ומה טפל, לא ראיתי שהתאהבתי . שלחתי לה ס.מ.ס וסיימתי את הפרק הזה או כך חשבתי. היא חזרה ואפילו התקשרה להודיע לי שהיא כאן, אבל אני שבתי ליהיות זה שעוטה מסכה . נפגשו באקראי כמה פעמים ולמרות שהיא הייתה חביבה אליי והייתה פותחת בשיחה הייתי עונה בלקוניות וממשיך לדרכי. כעבור שנה טסתי לחו״ל ומשהות מתוכננת לפרק זמן של חודש וחצי נשארתי שם קרוב לשנה , הכל היה טוב כסף נזיל , בילויים ,חברים ושתייה מרובה . הבעיה שהשפעת האלכוהול הייתה גורמת לי לחשוב עליה ומסתבר שדברים מהתת-מודע החלו לצוף אל פני השטח באופן בלתי פוסק. ,בסופו של דבר חזרתי . הגעתי הביתה ושוב זה קיץ,חם ,לח ו…הייתי מוכרח ליצור איתה קשר כאילו תולעת בלעה לי את כל המחשבות והשאירה רק אחת , המחשבה על י׳. דיברנו ..היא סיפרה שנזכרה בי לא מזמן וקבענו להיפגש. איך באים ואומרים למישהי שדחית שאתה דביל? אף פעם לא הייתה לי בעיה להודות בטעויות, אבל בענייני הלב אף פעם לא הייתי משהו,דפוק!!! האמת היא שהיא הקלה עליי והסירה כל מחסום שדמיינתי לעצמי , הכל הלך פיקס ,אני מת לנשק אותה חשבתי ….היא התיישבה והקדימה אותי , הפעם אני לא אתן לזה לחמוק ממני חשבתי ועשיתי טעות שתרחיק אותה ממני לתמיד, באותו ערב האופוריה הגיעה לשיאים חדשים , אחרי שבועיים של און אוף המנחוס נחת עלינו בצורה שאתה אף פעם לא צופה .. הגענו לשוקת שבורה והיא לא תסלח לי על מה שאני הולך לעשות , הבטחתי לה שאני אבוא איתה למרות שרמזתי שאולי אפשר לנסות אחרת , אולי ננסה ? כל כך רציתי לתפוס אותה , אני אומר בלב שלם רציתי ליהיות איתה כל החיים , רק שזו הייתה הדרך הבטוחה לאבדון היא החליטה שהיא חותכת וכך היה, ניסתי בכל מיני דרכים אבל הראש שלה היה נתון לדברים בעלי עדיפות גבוהה יותר, אני תרמתי את חלקי לעניין בהתעסקות בלתי פוסקת בעסק שניהלתי באותה עת ולא תמכתי כנדרש ..אחריי שבועיים ויתרתי לא היה לי כח להמשיך במרדף ולקבל כתף קרה , סגרנו מעגל היא החזירה לי על הפעם הראשונה שנפרדתי ממנה ב-ס.מ.ס. הזמן עבר הלב שלי החלים ,אבל הבעיה עברה לראש כנראה שנהייתי אובססיבי … כעבור כמה שנים באחד החורפים החשוכים בחיי אפילו כתבתי לה שיר , התפכחתי,הבנתי שהיא משפיעה עליי ואפילו לטובה במובן מסוים גם מרחוק, כי פתאום בקע ממני פרץ יצירתיות שהיה חבוי . האמת שכמעט נפגשנו אבל ההתלהבות שהפגנתי גרמה לה לבקש שנרד מהעניין אז כיבדתי את רצונה ואמרתי לה שלא נורא והכל טוב. מאז יצאתי עם אחרות ,ניסיתי ,אבל הכימיה אפילו לא דגדגה אצלי את קצה הריגוש. השלמתי עם זה שהיא שם ואני פה וכנראה שזה מקומנו .. ולמרות שהייתי איתה רק לפרקים קצרים היא מלווה אותי כל יום כבר קרוב לשמונה שנים. אני מעדיף לזכור ולא לשכוח ,למרות שהעתיד שלי לא נראה ורוד וההווה הוא מלחמה קיומית בהקשר לכל המשברים שעברו עליי בשנים האחרונות. בלי קשר אליה ולאהבה שאני רוחש לה ,פשוט לפעמים בחיים חווים פסגות בתקופה מסוימת ולאחר מכן הכל פשוט מתנדף לו ברוח כמו ניחוח האביב שעובר מהר מדי. אני זוכר כי היא לימדה אותי להפסיק לעטות מסכות ,לקבל את עצמי ומעצם כך להשתנות. תמיד אזכור שפעם היינו יחד ואמנם לא הרבה ,אך היא לימדה אותי המון !!! את שמה לא אחשוף היא תמיד תיהיה י׳ ..אני כבר לא צריך לעטות מסכות אני א׳.