חדר 16

על הדלת היה שלט קטן שכתוב עליו: "חדר 16".
ידעתי שאני צריכה להיכנס לחדר הזה עכשיו, ושהולכת לחכות לי בפנים מפלצת קטנה מאחורי שולחן עבודה גדול, ובכל זאת קיוויתי שאני טועה, שאני אכנס פנימה וזה יהיה חדר של רופא שיניים, סתם מחסן, או אפילו פיר של מעלית, כל דבר שהוא נטול כל מפלצות התאים לי באותם רגעים.
אבל ידעתי שאין סיכוי. בחדר 16 מחכה לי אפרת העובדת הסוציאלית החדשה, שמעוניינת לשוחח איתי, שזה במילים אחרות לעשות לי חקירה צולבת.
ואני לא אוהבת חקירות למיניהן.
עמדתי מול הדלת הסגורה ולא נגעתי בה.
למה אני כל כך לחוצה? כבר הייתי בשיחה עם עובדת סוציאלית פעם, כל חולה צריך להיכנס לחדר הזה, ואז הלך לי מזה טוב. השיחה ארכה 24 שניות וכללה את הדיאלוג הבא:
"מה שלומך?"
"בסדר."
"מתייחסים אלייך?"
"כן."
"יש לך מבקרים?"
"כן."
"יש משהו שאת רוצה לספר לי?"
"לא."
"את יכולה לצאת, ותקראי רק בבקשה ליואב ממיטה 9."
אז מה השתנה?
המפלצת התחלפה. זה כבר לא שושנה שרק מחכה שנצא מהחדר כדי שתוכל לעשן, זאת אפרת, והיא הסיוט של כל אלה שרוצים שיעזבו אותם בשקט מכל רחבי העולם.
היא לוקה בתסמונת: "שתף אותי", בה לוקים רב המפגרים הסוציאליים הצעירים שהרגע יצאו מהחצאית של המרצה באוניברסיטה היישר לעולם הגדול, והם בטוחים שהם יכולים לשנות אותו.
היא משתמשת בביטויים כמו: "אכפת לי ממך", "אני פה למענך", "אני לא שיפוטית או ביקורתית", "יש לנו את כל הזמן שבעולם", או ככה לפחות אמרו ניצוליה.
היא רוצה לשמוע מה באמת נשמע.
היא משחקת אתך במשחקים שאמורים לגרום לך להיפתח בפניה.
היא תזמין אותך אליה לפגישה נוספת מחר אם לא נשפכת בפניה היום.
ואין לך דרך מילוט.
אולי אם אני אקיא עכשיו זה ירחיק אותה ממני.
למשך חצי שעה מקסימום.
ואז אני שוב אתייצב כאן.
עדיף כבר שאכנס.
אני מושכת את השרוול של החולצה למטה, ככה שהכתף שלי חשופה. אני עוטה של פניי חיוך ציני ומתחכם ומתחצף ונוגעת בידית. אני נכנסת בלי לדפוק.

היא בדיוק כמו שתיארו לי אותה, צעירה עם שיער חום חלק שאסוף לקוקו מוקפד. יש לה עיניים חומות גדולות. היא מאחורי אותו שולחן עבודה רחב.
אני מוכנה עם מאגר של תנועות שמחוץ לחדר הזה לא הייתי עושה גם אם היו משלמים לי, למקרה שהיא קוראת שפת גוף.
אני מוכנה עם תשובות ציניות שאמורות להוציא אותה מדעתה, למקרה שהיא תנסה להוציא אותי מדעתי.
כי את הסיפור שאני מנסה כל הזמן להדחיק היא לא תוציא ממני.
לא בקלות זה בטוח.