מוזיאון מונה ליזה פרק 8
איש אחד ושמו קרל ברבטי, מצא את הסכין, מאחורי העץ ולקח אותה.
מנהל המוזיאון הסתכל על קרל מאחורי עץ אחר, הוא הוציא מהכיס שלו בקבוק עם סוכריות רעל ויצא מהמחבוא שלו.
"שלום אדוני" אמר מנהל המוזיאון.
"שלום" אמר קרל, "מה אתה רוצה?"
"שתטעם את הסוכריות החדשות שלנו, של חברת בוגר" שיקר מנהל המוזיאון.
"לא תודה" אמר קרל וגרד בראשו.
"נו, רק אחת" אמר מנהל המוזיאון ופתח את הבקבוק.
קרל לקח סוכריה אחת ואכל אותה.
"יש לסוכריות האלו טעם מוזר" אמר קרל כשבלע את הסוכריה.
"אבל הסוכריות האלו טובות? מתוקות? טעימות?" שאל מנהל המוזיאון.
"לא, לא זה, לא זה, ולא זה יש לזה טעם מוזר ואני לא מרגיש טוב" אמר קרל.
"מה? מה יש לך?" שאל מנהל המוזיאון.
"אני מרגיש לא טוב!" נלחץ קרל ושם יד על הצוואר שלו, לפתע הצוואר שלו האדים.
"זה אומר שהסוכריות האלו טעימות יותר מדי, אל תילחץ" צחק מנהל המוזיאון.
"זה, זה, זה רעל!" צרח קרל, "זה רעל!"
קרל ניסה להוציא את הסוכריה ללא הצלחה, הוא נפל על הקרקע ומת.
מנהל המוזיאון לקח את הסכין ואמר: "זה היה כל כך קל!" ואז הוא נפל… כי אח שלו הפיל אותו ואמר: "שלום אחי, מה אתה מסתובב עם סכינים?"
"כן, מה אתה רוצה ממני?" שאל מנהל המוזיאון ואז אח שלו נפל כי מנהל המוזיאון קם והפיל אותו, "זהו אח שלי, תן לי לדקור אותך בסכין…"
"למה שאני אתן לך?" שאל האח של מנהל המוזיאון.
מנהל המוזיאון הוציא מהכיס צרור מפתחות והראה אותם לאח שלו.
"לא!" אח של מנהל המוזיאון רץ אחרי מנהל המוזיאון, זה היה מרדף ארוך וקשה, הם רצו על הדשא, נתקלו באבנים ושוב קמו ולא ויתרו, ואז הם עצרו והתנשמו בכבדות.
"אתה יודע מה אני יכול לעשות עם המפתחות האלו?" אמר מנהל המוזיאון, "לפתוח את האוטו שלך ולגנוב אותו"
"אל תעשה לי את זה בבקשה"
מנהל המוזיאון קרב את הסכין אל אח שלו ואמר: "ביי ביי, אח שלי!"
"לא!" צרח אח של מנהל המוזיאון והתכופף.
"מה? מה אתה עושה?" צרח מנהל המוזיאון.
"אח שלי, אתה כבר לא אתה, השתנת לרעה!"
"לא, ממש לא! אני נשארתי בדיוק אותו מנהל מוזיאון, אח שלך…"
"למה אתה עושה לי את זה? למה אתה רוצה לדקור אותי בסכין?"
"כי לא רציתי את הקורס בצרפתית" אמר מנהל המוזיאון, "ואמרתי למורה שיחזיר לי את הכסף ושיקרע את החוזה, אבל זה היה בתנאי שאני אהרוג אחד מבני משפחתי. זה היה קשה, אבל הייתי חייב לבחור בך"
ואז מנהל המוזיאון זרק את הסכין…
"וואו, אני לא מאמין שעשיתי את זה" אמר מנהל המוזיאון.
"כל הכבוד, אח שלי, אתה עושה את הבחירה הנכונה…"
"בסדר," אמר מנהל המוזיאון… "אבל… אה, אתה יכול להחזיר אותי למוזיאון"
"כן, בוודאי"
במוזיאון, מונה ליזה יצאה מהתמונה שלה ובכתה, היא לא תראה את קינגה שוב, אחותה לקחה אותה, היא בכתה בכי מר.
ואז… בדיוק באותו הזמן מנהל המוזיאון נכנס למוזיאון.
"בוקר טוב, מונה ליזה"
"בוקר טוב, מנהל המוזיאון" אמרה מונה ליזה בבכי.
מנהל המוזיאון התקרב אל קינגה ושאל אותה: "מה קרה לך? למה את בוכה?"
"קינגה עזבה, אחותה לקחה אותה" אמרה מונה ליזה במבטא צרפתי.
"כן, אני יודע, אבל אל תדאגי." אמר מנהל המוזיאון.
"אבל קינגה, אני הכרתי אותה עוד לפני שאתה הכרת אותה" אמרה מונה ליזה.
"אני יודע," אמר מנהל המוזיאון, "אבל… יש לי הפתעה בשבילך…"
"מה?" שאלה מונה ליזה בבכי.
תגובות (0)