Little Black Dress- פאנפיק על הארי פרק 15

-נקודת מבט של הארי-
דיאנה לא הופיעה כל השבוע לשיעורים שבהם היא לומדת.אני באמת מתחיל להיות מודאג.למרות שהשבוע הייתי קצת לא בפוקוס,עדיין שמתי לב שדיאנה נעלמה.אני כבר פוגש כל יום את לקסי בין השיעורים ואחרי בית הספר למפגשי סקס.
אני לא הולך לשקר,אני אוהב לז*** אותה,כי איזה בחור לא אוהב לקיים יחסי מין? אבל הייתי מעדיף לקיים יחסים אמיתיים.אני מתחיל להבין את מה שלואי ואמא שלי תמיד דיברו עליו.כאשר יש לך משהו אמיתי,זה יותר מיוחד.
הצלצול נשמע,סוף סוף.אני די בטוח שנרדמתי בשיעור היסטוריה,רצתי ללוקר שלי ומיד לקחתי את כל הדברים שלי.
"היי האר-" היא ניסתה לגרום לי לקחת אותה שוב הביתה,אבל אני עסוק היום.
"לא היום לקסי,ביי." אמרתי ביובש לפני שעשיתי את דרכי אל המכונית שלי.התנעתי את המכונית והתחלתי לנסוע לביתה של דיאנה.
כשהגעתי אל דיאנה החניתי את המכונית וניגשתי לדלת ביתה.דפקתי חמש פעמים על הדלת בחוזקה,וצלצלתי בפעמון.חיכיתי במשך כחמש דקות,אבל לא הייתה תשובה ועמדתי ללכת,ואז נזכרתי שיש את המפתח הרזרבי בקופסא שסמוכה לדלת.מצאתי את המפתח ופתחתי את הדלת.
"דיאנה?" צעקתי.אין תשובה.
"דיאנה!דיאנה!איפה את?" צעקתי בבהלה והתחלתי לרוץ בבית.
סלון?לא.מטבח?לא.פינת האוכל?לא.רצתי למעלה,חדרה של דיאנה?לא.חדרה של דודתה?לא.איפה היא לעזאזל?! ואז זה הכה בי.חדר האמבטיה.
ניסיתי לפתוח את הדלת אך היא הייתה נעולה.לקחתי כרטיס התלמיד שלי ופתחתי את הדלת.כשנכנסתי כמעט ועברתי התקף לב! דיאנה הייתה באמבטיה עם מים זורמים מעליה ודם בכל מקום.הסתכלתי על זרועותיה והיו חתכים בכל מקום.למה היא עשתה את זה?!
"דיאנה!" צעקתי כשנכנסתי ועמדתי על יד האמבטיה.היא לבושה בשמלה השחורה,אותה השמלה שלבשה בהלוויה.
"בבקשה,תתעוררי!תתעוררי." צעקתי וטלטלתי אותה.ראיתי את עיניה נפתחות באיטיות וקצב הלב שלי לאט לאט השתפר.
"תודה לאל." אמרתי וחיבקתי את גופה הרטוב.
"הארי?" היא שאלה מבולבלת.קמתי והבאתי לה מגבת,היא ניסתה לקום,אך היא הייתה חלשה מדי.לקחתי את המגבות ופרשתי אותן על מיטתה.
"דיאנה,תני לי לעזור לך." אמרתי שהרמתי אותה מן האמבטיה והשכבתי אותה במיטתה.
"למה אני תמיד רואה אותך ספוגה במים כאשר אני מציל אותך?" שאלתי בחיוך.
"מצטערת,אני אף פעם לא ביקשתי ממך להציל אותי." היא אמרה ונשמעה כועסת.נענעתי אותה מפני שהיא זקוקה לי באופן ברור.
עטפתי את המגבת סביבה ולאחר מכן התיישבתי על ידה וחיבקתי אותה מהצד חיבוק גדול.
"מה אתה עושה?אתה יוצא עם לקסי." דיאנה שאלה
"אני עושה מה שאני רוצה לעשות." עניתי לה.
"וזה..?" היא שאלה.היא אפילו לא מבינה שאני זקוק לה,היא החזיקה אותי שפוי,היא החזיקה אותי על הקרקע.היא החזיקה אותי להיות עצמי.
"דיאנה,תני לי להיות האחד שידליק את האש בעינייך,היית בודדה,את אפילו לא מכירה אותי,אבל אני יכול להרגיש אותך בוכה." אמרתי לה בעיניים כהות.אבל היא רק הנידה בראשה.
"דיאנה,תני לי להיות זה שמרים את לבך ומציל את חייך,אני לא חושב שאת מבינה בייבי אבל את היית המצילה שלי." את המבט בעיניה אני אזכור לנצח.מבט של פחד ותקווה.נשענתי באיטיות,וסוף סוף…נישקתי אותה.
-נקודת מבט של דיאנה-
הארי.הוא מנשק אותי,הנשיקה הראשונה שלי…עם הארי.בהתחלה ישבתי דוממת,אבל אז התחלתי לנשק אותו חזרה.שנינו התרחקנו באותו הזמן.
"א-א-" לא יכולתי לדבר.
"זה בסדר,את לא צריכה לומר כלום,אנחנו יכולים לפתור את זה.לעת עתה,מה דעתך על שנחזור לזה שאני עוזר לך במתמטיקה ואת תעזרי לי במוזיקה?" הוא שאל.
"אוקיי,נשמע טוב." עניתי לו בחיוך.לא יכולתי לסייע לו.
"טוב,אז אני אראה אותך מאוחר יותר." הוא אמר וקם.
"בסדר." עניתי לו.
"אה,ודיאנה?" הוא שאל.
"כן?" עניתי.
"בבקשה אל תחתכי יותר,בשבילי?" הוא אמר מודאג.
"אני מבטיחה שלא." עניתי.
"טוב,להתראות דיאנה." הוא אמר בחיוך וסגר את דלת חדר השינה שלי אחריו.
"להתראות סטיילס." אמרתי לפני שעזב.
האם זה פשוט קורה?