הזאב המוזהב (פרק שנים עשרה- אמת )

מאיה נכנסה בשיא המהירות לתוך הבית, רואה שדוד מתיו בסדר ואיתן עדיין לא מדבר אתה. היא נכנסה לחדר העבודה של דוד מתיו והחלה לחפש את הפרטים של ג'קסון. "ממסי פומפיי, קיילי טומסון, דנטה קבמל , ג'קסון!" היא פתחה מהר את התיק אישי שלו, קוראת מהר את כל הפרטים עליו ורואה את הכתובת של ההורים שלו.

היא הגיע לבית קטן וישן, שחצי ממנו מלא בשברי בקבוקי יין ושתייה חריפה אחרת. מאיה בלעה את רוקה, ודפקה על הדלת. ג'קסון פתח את הדלת, עייף וישנוני. "מה לעזאזל?" לחש ג'קסון ושפשף את עיניו משינה ארוכה. "אם את רוצה לדבר על מה שהיה בואי בשעה נורמאלית." לחש בקול עייף. "לא באתי בשבילך," ירתה בכעס מאיה, היא נכנסה לתוך הבית מנסה למצוא את אביו. "אז בשביל מי באת לכאן? ובכלל איך את יודעת שאני גר כאן?" מאיה הסתובבה במבט חד. "רואה את זה?" שאלה כשהצביעה את ידיה המצולקות ועל גרונה שהיה כעת מלא בחבלות. "מה קרה?" שאל לרגע מופתע. "זה ממש לא עניינך." לחשה מאיה, וממשכה להיכנס לעומק הבקתה, שככל שנכנסה פנימה ראתה יותר ויותר לכמה משפחה בעייתית התכוון דוד מתיו או איתן. הבית היה מלא בבקבוקים חצי שקופים של שתייה חריפה, חצי מהם היו גמורים וחצי שבורים לאורך הבית. "אז מה את עושה בבית שלי?" שאל ג'קסון עוקף אותה ולא ניתן לה להמשיך ללכת. "היא באה כדי לדבר איתי." איש גבוה מג'קסון ושחום יצא מהחדר שאותו חסם. "תחזור לחדר שלך, זקן שיכור." ירק לעברו ג'קסון, מחזיק את מאיה בעדינות ולוחש לה ללכת. "אז אתה הבנתה שבאתי לדבר אתך," ג'קסון נראה מופתע, הוא הביט במאיה כלא מבין ושחרר אותה.

"כן, המכשפה הזאת שלחה אחרי אתמול בערב רוצחים, חשבה שכל כך קל להרוג אנשי זאב." מאיה הביטה לעברו בבוז עמוק. "ספר לי מה אתה יודע." מאיה הביטה לעברו בעיניה האדומות וקול צחקוק קל יצאה מפיו של אביו של ג'קסון. "איך רואים שאת הבת של דילן!" אמר בקולו הכבד. "אותן עיניים ואותו צבע שיער, תרגישי חופשי ואל תתייחסי לבן שלי הוא תמיד מנסה להוציא אותי באור רע." מאיה עברה ליד ג'קסון מביטה בו בכעס והוא פשוט כלא מאמין נגרר אחריהם.
"אני בטוח שאת רוצה לדעת הכול, אבל לפני שאני יגיד לך משהו. את צריכה לדעת שההורים שלך לבד גררו את עצמם למצב שלהם, אף אחד לא אשם בזה, רק רציתי להבהיר לך." מאיה בלעה את רוקה כדי לשלוט על הכעס ששלט בדמה. "הבנתי, תתחיל." ציוותה עליו, הוא הבין שכל גופה היה משותק מרוב כעס וחוסר סבלנות הוא פתח את פיו.

"לפני עשרים ואחת שנה אבא שלך הנהיג את הלהקה שלנו, הוא היה חזק ממני וטוב יותר בניהול הלהקה כך שוויתרתי על התואר שעבר מדור לדור במשפחה שלי." מאיה בלעה את רוקה, מרגישה את ג'קסון מרגישה באי נוחות שהיא מרגישה בה כעת. "הוא היה באמת אדם טוב, מצחיק וחזק ברמות שאף פעם לא תכלו לדמיין, עד שהוא התחיל להביט בכיוון של האישה הלא נכונה, אימא שלך, הכול התחיל מסתם משפט טיפשי שהוא חשב עליו כבר כמה זמן ורצה לנסות אותו ואז הכול נהיה מורכב יותר. מסתם דרך שהוא מצא כדי להתחיל עם בחורות הוא הסתבך עם משפחת המכשפות הגדולה במדינה שלנו, כשאימא שלך הייתה הבת האהובה ביותר." מאיה בלעה את רוקה, אמה הייתה מכשפה? איך כל חייה נכנסו לכזה שקר אחד גדול? "אבל איך זה אפשרי שדוד שלי לא יודע מזה כלום?" אביו של ג'קסון הוציא צחוק מחוספס מהיר והביט בה בתמיהה. "ברור שהוא לא יודע, את כל הבנים במשפחות של מכשפות שולחים רחוק, או לפנימיות רחוקות לכל החיים או פשוט מוסרים לאימוץ, דוד שלך גדל בפנימייה צבאית בתקופה הזאת ואפילו בחגים לא ביקר. " מאיה בלע האת רוקה, מרגישה שהיא עומדת להקיא.

"טוב, אז אבא שלך התאהב באימא שלך, סיפור רומנטי עד שכל המשפחה שלו ושלה הכריזו מלחמה. הם לא נתנו לנו לחיות בשקט, אבל זה לא זה, זה רק מסביר למה חברה שלך ניסתה אמש להרוג אותי. גם מהצד של אבא שלך הכול היה מסובך. משהו בין המשפחות שלהם נהיה יותר מידי מורכב, אז הם החליטו להיפגש בסתר, זה בהתחלה הצליח עד שאבא שלך הציע לה נשואים והם התחתנו. הכול היה בסדר, רק חבל שבזה שהם התחתנו הם הפרו את החוקים של העיר, החוקים שלא אנחנו כתבנו, אלא האנשים במוסד הארור הזה." מאיה לא הבינה, מוסד? חוקים? גם ליצורים יש בתי משפט?

"בשביל לשמור על הסדר בין המשתנים וכדומה, יש מבצר שכתב את שלוש-עשר החוקים. כשאחד מהם ברור בהחלט. 'אסור על שילוב מינים.' כלומר אסור לשלב בני מכשפים ואנשי זאב, אבא שלך ידע את זה ולא התכוון להביא ילדים, אבל את כבר נולדת ולא היה אפשר לעשות כלום בעניין, אז הם התחילו להסתתר, בהתחלה הרגו את החלשים בלהקה שלנו, עברו אחד אחד, עד שהבינו שאבא שלך הוא זה שעבר על האיסור והחליטו לשלוח מכשפה מאוד מוכשרת כדי לצוד אתכם, וכמו שאת רוצה כך זה נגמר ההורים שלך נרצחו ואת ניצלת ברוח פלאה." אביו של ג'קסון השעין את רגליו על השולחן העץ בסלון. הבית לא היה כל כך גרוע, כשחשבה על זה מאיה, מנסה להסיט את כל השאלות מראשה. "אני אמרתי לו לפני שאסור לו לצאת מהבית, שבע שנים הוא התחבא מהם אבל, הוא היה חייב לא להקשיב לי!" אביו של ג'קסון החל להיות כועס, עיניו היו ירוקות בהירות, לא כמו של ג'קסון או מקילה. "אז למה הוא לא הרג אותי בכל עשר השנים האלה?" מאיה הרגישה שכבר אין טעם בכול, למה לא הרג אותה וזהו?
"ילדה מצחיקה, אחרי שההורים שלך נרצחו השארית של הלהקה שלנו מחקה את כל העקבות אלייך, אפילו הילדים שלי עזרו לי למחוק ראיות ולהוציא אותך כבת אדם, עד שהם עלו עלייך לפני כמה שבועות, גם אז ניסינו לתחום אותך בגבולות של הבית של מקילה, אבל הם תפשו את האדם הלא נכון ושחררו אותך!"
"אז מה אני צריכה לעשות כדי שהכול יחזור לתקנו?" אביו של ג'קסון הביט בה מעט מופתע. "כמה שאת דומה לאבא שלך, זה מפתיע אפילו, רק צבע העיניים שלך מאימא המכשפה הזאת." מאיה בלעה את רוקה לא להגיב בעניין. "מאיה, אני יכול להגיד לך בכנות מה אני חושב אבל זה לא ימצא חן בענייך, בדיוק כמו שזה לא מצא חן בעיניי אבא שלך. את צריכה למצוא את המכשפה הזאת להרוג אותה. ולצערך זאת החברה שלך." מאיה הרגישה שזה מה שהוא עומד להגיד, רובין עכשיו רודפת אחריה. "לפניי חודשיים החליפו את מי שצריכה לצוד אותך, ועכשיו חוקית היא יכולה להרוג אותך. אז היזהרי, זה כמו משחק הישרדות אם לא תאכלי אותם, הם יאכל אותך קודם."