אהבה
״אני אוהב אותך״ הוא אמר לה.
״אני אוהבת אותך״ היא ענתה
למה הם לא יכולים להיות יחד?
ובכן זוהי אהבה….
יום אחד הם התנגשו
ברכבת התחתית
הוא הפיל לה את הקפה
היא חייכה, ביישנית.
הוא ביקש סליחה
וגם את המספר
היא הגישה לו נייר
״ניפגש מחר״
ביום שבא למחרת
הם אכן נפגשו
הוא לבוש בלייזר כחול אחרי שהתיז בושם ׳זריז׳
היא לבשה נעלי בובה ושמלה טורקיז.
חודשים עברו, אולי שנים
השמלה והבלייזר
הוחלפו בטבעת וזר
ושניהם הסכימו, בהחלט כנים.
ובנוגע לשאלה ״למה הם לא יכולים להיות ביחד?״
אני לא יודעת את התשובה.
תשאלו אותם…
תגובות (6)
אא אני אוהבת סיפורים קלילים וקלישאתיים שכאלה.
ממש יפה!
אני אצא עמה אם אני אגיד שלא הבנתי למה הם לא יכולים להיות ביחד?
כאילו, יש טבעת ויש זר והם היו לגמרי כנים.
אז למה הם לא ביחד?
או שהם כן ואני באמת עמה.
אני אמרתי שתשאלו אותם…
הקטע הוא שהחיים מסתוריים ואפלים, וגם אם לאנשים יש את כל הסיבות בעולם להיות ביחד, לפעמים הם לא.
חוץ מזה, אני אוהבת שזה לא ידוע, מסתורי; ככה אני יכולה לטעון שזה שמח ואף אחד לא ישאל "למה?"
ואוו, ממש אהבתי, את כותבת ממש יפה. אהבתי במיוחד את הסוף של הסיפור. המסתורי והמעניין.
ואוו, ממש אהבתי את זה. זה היה מקורי וקליל.
אבל במיוחד אהבתי את הסוף, זה נגמר בסוף פתוח כזה שאשאיר סימן שאלה. זה יפיפה ^^
דנקה שון!!