כמו משאלה במרחק נגיעה
זה מרגיש כמו לחלוף ברחוב כרוח רפאים, ללא גוף, ללא פנים,
כמו לשמוע את הכל סביב רוחש וגועש, ולא לעשות דבר.
אני מקשיבה לפטפוטיה, וכל חלק בי רוצה שזו תהיה האמת.
אני לא יכולה להגיד לך את כל מה שאני רוצה, זה פשוט לא הוגן, זה לא מבושה.
מי אני שאלחם על דבר שלא שלי, רק כי אני רוצה אותו?
אני יודעת שהכל עוד ייגמר, ואתה תהיה מאושר, כן, גם בלעדיי.
אתה לא חייב להיעלם, רק כי גילית את האמת, אתה יכול להישאר, ואנחנו יכולים להיות ידידים,
אתה כולך מלא באור, מוצף מבחוץ ומבפנים.
כמו הגשם הכל הגיע, בפתאומיות ובקרירות, מכה בכל מי שהיה קרוב.
אני יודעת שהכל עוד ייגמר, ואתה תהיה מאושר, כן, גם בלעדיי.
בסופו של היום אני ארכין את ראשי ואסתובב, אפנה מקום למשהו חדש.
בסופו של היום זו אני שתיעלם, כי הכאב בלב יהיה גדול מידי.
תגובות (3)
ממש אהבתי, מדרגת חמש :-)
יאאאאאאאאאא ספיר התגעגענו D: כמו תמיד את כותבת נהדר ואני ממש נהנה לקרוא את הסיפורים שלך ^^
אני מקווה שנהנית באילת *~*
מדרג 5 ^~^
כול כך עצוב ויפיפה, את כותבת מדהים :<