סיפורי ערסים – שני ומתן פרק 6
* נקודת מבט מתן *
קמתי בבוקר בלי כוח לכלום , שקד באה לחדר שלי וקפצה עליי .
" בוקר טוב אח שלי החתיך " היא אמרה בדוק היא צריעה משהו , " בוקר טוב נסיכה שלי " אמרתי לה ונזכרתי שההיתי אומר את זה למעיין כל בוקר .
" אתה לוקח אותי לגן ? " היא שאלה
" איפה אליעד ? " שאלתי אותה
" לא יודעת " היא חיבקה אותי
"טוב בואי " אמרתי לה וקמתי .
התלבשתי בקליל ולקחתי אותה לגן , " טוב ביי יפה שלי " אמרתי לה .
" לא רגע " היא אמרה
" מה קרה ? " שאלתי אותה
" הינה חבר שלי בוא תראה אותו " מזה חבר ? בגיל חמש חבר ? התחלתי להילחץ .
פתאום ראיתי את שני עם אח שלה , " בוקר טוב מאמי " אמרתי לה , " בוקר טוב " היא חייכה חזרה .
" נו איפה חבר שלך שקד ? " התעצבנתי , ואז ראיתי אותה ואת אח של שני מתחבקים
" טוב ביי " שני אמרה לאח שלה והלכתי איתה לבית ספר
" אז מה קרה אתמול ? " שני אמרה
" כלום לא משהו מיוחד , מעיין בגדה בי " מלמלתי
" מה באמת ?!" היא צעקה
" כן חיכתי חיוך עצוב כזה
" ואהבת אותה ? " היא שאלה
" את לא מבינה כמה , אהבתי אותה יותר מאת עצמי " לא סימתי תמשפט ואז ראיתי את אליעד זרוק על הספסל
" חכי שניה " אמרתי והלכתי לכיוון שלו
" בוקר טוב אחשלי " אמרתי
" לא מתן עוד חמש אני לוקח את שקד לגן " הוא אמר
"חח ימפגר ישנת על הספסל ?"צחקתי
"יש מצב " הוא מלמל
הלכתי לשני והמשכנו לדבר , הגענו לבית ספר
" טוב אני עולה לכיתה " היא אמרה
" לא נו יש עוד חצי שעה בואי למחששה " אמרתי
" אין לי כוח ללכת עד לשם " היא אמרה
" תעלי " סימנתי לה לעלות עלי
"לא איזה אני שמנה " היא אמרה
" איזה שמנה את רזה כמו מקל " אמרתי והעלתי אותה על הגב שלי והתחלתי לרוץ
" די מתן אני יפול " היא צעקה
" חח תרגעי יפה שלי " אמרתי
הורדתי אותה והיא ישבה לידי
הדלקתי סגריה והתחלתי לעשן " תן לנסות " היא אמרה
" חח למה ניראלך אני צריך אותך חייה " צחקתי
" נוו " היא צעקה
" חח לא איכ זה מגעיל '" אמרתי
"אז למה אתנה מעשן ? " היא שאלה
" כי אני מפגר " קבעתי.
פתאום מעיין עברה, במחששה עם אביתר והתחילה לעשן
היא יודעת כמה אני שונא שהיא מעשנת .
" אז מה מתני שחכת אותי ? " היא ישבה על אביתר ואמרה את זה בלי לחשוב פעמים נתנתי לו אגרוף ועפתי מישם
מילה של מתן אמסלם הוא יסבול
תגובות (7)
אהבתוש♥
תמשיכי אהובתי
כמה הערות שאני מקווה שתיקחי ברוח טובה-
1. שפה רדודה מורידה מערכו של הסיפור בהמון. ה"חחח" שאת כותבת יכול ליהיות ההבדל בין שני קוראים לבין עשרים.
2. לא כותבים רווח בין סימן פיסוק למילה.
הצורה הנכונה לכתוב-
"אני אוהבת עכברים."
הצורה הלא נכונה-
" אני אוהבת עכברים . "
3. את לא כותבת את אותיות אית"ן נכון. אלא אותיות אית"ן-
הוא יפול.
היא תיפול.
אני אפול.
אנחנו ניפול.
כשאדם מדבר על עצמו בגוף ראשון, הפועל שהוא אומר יתחיל באות א'.
4. שוב, לא כותבים "ימפגר" "אחשלי" או "נראלך" כי זאת לא הודעה בוואטסאפ.
5. השם של הסיפור לא מקורי ולא מעניין, שם של סיפור אמור לסקרן את הקוראים ולגרום להם לרצות לקרוא את הסיפור.
6. מה עם רגשות? זה נדמה כי כל מה שיש בפרק זה רק דו שיח בין דמויות, בלי רגשות ובלי פירוט.
7. הדמויות שטחיות מאוד, אין להם אופי.
8. צריך יותר סימני פיסוק! הסיפור הוא כמו פסקה אחת גדולה! איפה הנקודות? הפסיקים?
9. צריך הרבה תיאורים. תיאורי מקום, תיאורי רגשות, תיאורי מראה ומה לא.
אם את צריכה עזרה, את מוזמנת לפנות אליי ב"צור קשר".
בהצלחה.
מסכימה עם מעיין, אם תצטרכי עזרה אנחנו כאן.
יובל! תשלחי לי אימייל.
אהבתי!!
תמשיכי אני התמכרתי!
אוי. כמה שאני לא אוהבת את ”סיפורי הערסים“ האלו.
תמשיכייייייי כברר