ערפל לבן וערפל שחור-רבקה-פרק12

רבקה התנערה. היא ישבה לצד אסיה, אנדי, יוגי,פייפר וסנדרה נרדמו לידה.
פייפר לא נראתה טוב כל כך. השפתיים שלה נעשו כחולות והיא נעשתה חיוורת וקרה.
"רבקה?" היא שמעה קול מוכר. זה היה לי. רבקה התיישבה לצידו על המושב שלו והביטה בנוף, המרכבה חלפה על פני שדות ועמקים.
"זו אני." אמרה רבקה. לי חייך אליה ועצר את הסוסים. הסוסה לילי, צנפה.
"השאר נרדמו?" שאל לי. רבקה הנהנה. לי גרם לגוש אדמה לצוץ והחל לשחק בו באצבעותיו עד שהתפורר לאבק.
"את רוצה קצת מים?" הציע לי. רבקה סרבה. העובדה שלי יושב לידה והם לבד שימחה אותה. מאז התחילו את המסע היא, טוב…חיבבה את לי, מאוד.
השיער החום כהה שלו התעופף ברוח והעיניים הצבעוניות שלו החלו להפוך לאדומות מעייפות.
בדיוק כמו העיניים והשיער של רבקה.
לי שלף תרמוס ושתה את הנוזל שבתוכו. "קצת מפתיע אותי שיוגי נרדם, כשהוא ער הוא נראה כל כך-"
"קשוח?" ניחשה רבקה. "ועכשיו הוא נראה כמו דובי צעצוע?"
לי צחק. הוא רכן אל רבקה ו… נפל מהמרכבה?!
חץ היה נעוץ בגבו. חמישה אנשים הקיפו אותם. ארבעה שרבקה לא זיהתה ופייפר!
היא שכבה בזרועותו של גבר זר. המצח שלה דימם.
"מי אתם?" רבקה דרשה לדעת.
"למה זה אכפת לך, הדייט שלך נהרס?" שאל הגבר שאחז בפייפר. היה לו שיער חום בהיר וזקנקן דליל באותו הגוון.
האנשים האחרים היו שתי נשים וגבר.
"כן! הוא נהרס, ואני עומדת ל…" רבקה לא ידעה מה להגיד.
"לחסל אותנו?" הציעה בחורה בלונדינית.
"כן!" אמרה רבקה. היא שלחה יד לחרב שלה אבל היא לא הייתה שם. הגבר השני אחז בה.
"תחזיר את זה!" רטנה רבקה. "למה שיעשה את זה? את האויב!" אמר הבחור עם הזקנקן.
"למה שלא תיקח את זה?" הגבר השני אמר. הוא הושיט לה את החרב.
"שוב?! באמת? הייתי מצפה ממך ליותר, מרלי." הגבר סינן.
מרלי רק חייך אליו חיוך רחב ומטופש.
"ועכשיו לשם קץ לחייך." סינן אמר הגבר. הוא ירה על רבקה חץ שנחת לפחות מטר לידה.
זה ממש זמן טוב לרוץ.
רבקה גרמה לזמן לזוז אחורה. כל האנשים ופייפר נעלמו.
היא שמעה פצפוץ קטן כמו של גחלים וחזרה לרגע שבו התיישבה לצד לי.
"תתכופף!" צעקה. החץ פגע בעץ שממול.
"מי אתם?" לי דרש לדעת. "כבר עברנו את זה ילד, החברה שלך החזירה את הזמן ו…" אמר הגבר.
"היא לא החברה שלי." אמר לי.
"זה לא הזמן לזה!" אמרה רבקה. היא פלטה קללה בלי שליטה.