החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 34 (העלאה שניה)

נקודת מבט ליאור
מתן ואני ישבנו במחששה עם כמה חברים,ואז הפעמון צילצל,וזה אומר שהשיעור הראשון מתחיל.
הסתכלתי על כל ילדים ממהרים לרוץ לכיתות,ולאט לאט החצר החלה להתרוקן כמו בכל בוקר.
וכמובן שאני העדפתי להישאר במחששה עם החברים מאשר להיכנס לכיתה לשעתיים של סבל.
“תדליק לעצמך חדשה” אמרתי למור,לאחר שלקחתי מידיו את הסיגריה שהדליק לעצמו.
“חתיכת זבל” שמעתי אותו ממלמל.
“אז מה איפה נעלמתם יומיים?” שאל מור,והפנה את מבטו למתן ואליי.
מתן ואני הסתכלנו אחד על השני.
“אממ.. לא הרגשתי טוב אז…” אמרתי.
“אז מתן נישאר לטפל בך” השלים מור.
“משהו כזה” אמרתי,מתן ואני זרמנו עם ההסבר של מור.
“פעם הבאה תקראו לי גם,מתאים גם להבריז לאיזה יומיים שלוש” אמר מור.
“בטח אחי” אמר מתן.
נשבע לכם באותו רגע רציתי להיקרע מצחוק.
“אז מה אתם אומרים על החדשה?” שאל מור.
“חדשה?” שאלנו אני ומתן.
“כן נו ההיא, מאי נראה לי שקוראים לה” אמר מור.
ואז נזכרתי זו הפוסטמה ההיא שנתקלתי בה אז באותו יום עם הדפים.
“מה איתה?” שאלתי בחוסר התעניינות.
“היא נראית טואוב!” אמר מור.
בדבר אחד הוא צודק היא באמת נראית טוב.
“מה אתה נותן לי אם אני משיג אותה?” שאלתי את מור.
“וואלה לי מה שאתה רוצה” הוא ענה בציניות
“נו תהיה רציני” אמרתי ברצינות
“באמת נראה לך שאתה יכול להשיג אותה, זאתי סתומה מלכת הקרח,אחי אני אומר לך מניסיון” הוא אמר.
“אתה תראה שאין אחת שתגיד לא לליאור אלקיים” אמרתי בבטחון
“אנחנו עוד נראה” הוא אמר בזלזול.
“אז מה אני מקבל אם אני משיג אותה תוך חודש?” שאלתי.
“מה שאתה רוצה” הוא ענה.
“סבבה תזכור..” אמרתי.
“אז התערבנו?” מור שאל.
“התערבנו” אמרתי והושטתי את ידי למור ללחיצת יד.
“אז שיהיה בהצלחה, אתה תצטרך את זה” אמר מור בזלזול.
“עוד נראה” מילמלתי.
ואז התקרבה אלינו חבורת בנות, אחת התיישבה עליי, ואחת על מור,ואחת על מתן.
אני וההיא שישבה עליי ניסחפנו לנשיקה סוערת ואגרסיבית.
“שמע אחי אם ככה אתה רוצה לנצח בהתערבות אז אני כבר יכול להגיד לך מראש מי ינצח” לחש לי מור.
“חכה,חכה” מילמלתי. ואז אני וההיא שהייתה עליי קמנו והתרחקנו מהם.

נקודת מבט מתן
הפעמון צילצל והחצר החלה להתרוקן לאט,לאט.ישבתי במחששה עם ליאור ומור,ועישנו סיגריה.הם דיברו על איזה משהו אבל לא כל כך התרכזתי בשיחה שלהם.
הראש שלי חשב רק על דבר אחד,אתמול בלילה,הרגע הזה שהיינו אני והיא לבד,שהיינו כל כך קרובים אחת לשנייה,כמה אהבתי להיות איתה,אני עוד לא יודע בברירור אם אני מרגיש אליה משהו, אבל אני חייב להודות שזה לא קרה לי עם אף אחת.
ואז התקרבה אלינו חבורת בנות שהיו נראות די טוב.
אחת התיישבה עליי,ואחת על ליאור,ואחת על מור. זאת שהתיישבה עליי התחילה לשחק לי בשיער, ואז פתאום בלי התראה מוקדמת היא נישקה אותי, זרמתי עם הנשיקה. האמת מנשקת לא רע.
וככה העברתי את השעתיים הראשונות, ואז היה צילצול וראיתי איך החצר מתחילה להתמלא מחדש בילדים, ואיך החצר חוזרת להיות רועשת כמו שהייתה בבוקר.
ואז העפתי מעליי את ההיא שהייתה עליי, אני פשוט לא יכול היא לא מפסיקה לטייל לי במחשבות, אני חייב לדבר איתה!
“מה אחי לאן?” שאל מור כששם לב שהתחלתי להתרחק.
“לחפש את אחותי” צעקתי לו מרחוק. האמת שזה חצי נכון.

נקודת מבט פאר
הפעמון צילצל, אני לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל בחיים שלי לא שמחתי כל כך לשמוע את הפעמון מצלצל לתחילת השיעור הראשון,זה ממש הציל אותי מהשיחה הזאת על מתן ולינור.
“אתן באות לכיתה?” שאלתי את קים ולינור. מעניין איפה פריאל,ומה קורה איתה ועם דניאל, לי ולה יש שיחה ארוכה אחרי השיעור.
קים ולינור הנהנו בראשן להסכמה והלכנו לכיתה.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקומי ליד פריאל,ראיתי שפריאל כבר הייתה בכיתה,והיא הייתה כולה מחוייכת וזורחת,אז כבר הבנתי שמשהו קרה.
“נו?” שאלתי לאחר שהתיישבתי.
“מה נו?” היא שאלה בחיוך.
“עליי את תצליחי לעבוד,אז גם אם תגידי שלא קרה כלום אני לא אאמין לך” אמרתי.
“התנשקנו!” היא אמרה בפשטות.
“מה?!” שאלתי בחצי צעקה.
“כן,הוא הציע לי להיות החברה שלו” היא אמרה.
“בוקר טוב לכולם,כולם להוציא ספרים ומחברות מתחילים ללמוד” אמרה המורה.
“דיי! אומייגאד!” צעקתי ברחבי הכיתה בהתלהבות.
“פאר אלקיים,השיעור התחיל לפני כחמש דקות,אני מציעה לך להיות בשקט אם את לא רוצה למצוא את עצמך בחוץ” אמרה המורה באיום.
“פאר אלקיים,אם את לא רוצה למצוא את עצמך מחוץ לכיתה אני מציעה לך להיות בשקט” מילמתי לעצמי בשקט.
“אני אספר הכל אחרי השיעור אמרה פריאל וחייכה אליי, חייכה אליה חזרה.
ואז השיעור התחיל.
לא היה לי כוח לשיעור אז הנחתי את ראשי על השולחן, והתחלתי לחשוב מה אני הולכת לעשות, אני יודעת שהבטחתי ללינור שאדבר עם מתן עליה אבל,אבל אני פשוט לא יכולה.
“פאר תרימי את הראש בבקשה” אמרה המורה והעירה אותי ממחשבות.
לא התייחסתי המשכתי להניח את ראשי על השולחן, ושקעתי שוב במחשבות.
“פאר! תרימי את הראש” אמרה המורה והפעם אמרה זאת בצעקה.
“בסדר!” אמרתי בעצבים והרמתי את ראשי.
אוף כבר אמרתי שאני שונאת אותה?
ואז השיעור המשיך,אבל לא התרכזתי בשיעור.
ואז הפעמון צילצל ויצאנו להפסקה.
“נו אני רוצה לשמוע הכל,הכל!” הטחתי בפריאל.
“דיברנו קצת,ואז התנשקנו והוא הציע לי חברות והסכמתי” אמרתי פריאל וחייכה.
“אני לא מאמינה שלחברה הכי טובה שלי יש חבר” אמרתי בהתרגשות.
“דיי נו!” אמרה פריאל והתחילה להסמיק.
“אתם תהיו זוג מדהים!” אמרתי בהתלהבות.
אבל ראיתי שמאחורי כל החיוכים יש משהו שמטריד את פריאל.
“מה קורה פרילי?” שאלתי.
“מעולה” היא ענתה.
“ברור,איך לא?! אבל אני מרגישה שיש משהו שבכל זאת מציק לך” אמרתי בקול עדין.
“האמת שכן,יש איזושהי בעיה” אמרה פריאל.