לא למדתי את האהבה.
לקחתי לעצמי מוח,
לקחתי אכזבה.
לא ידעתי כמה כח,
צריך בשביל האהבה.
לקחתי קצת היסוס,
לקחתי גם מבט
הראש אולי קצת תפוס
נשחרר אותו לאט.
הגעתי לאמצע הדרך,
ויש עוד דברים רבים ללמוד
לא רציתי להקשיב בערך
רק להתקדם עוד ועוד..
הרגשתי די גדולה
מבינה לי בהכל
תמיד אמרו שאני חכמה
הולכתי את עצמי לשאול
תמיד אמרו היא פקחית,
בוגרת מכולם.
אמרתי לעצמי הכל כבר ראית,
את כל העולם.
אז עברתי ב"דוכני" החיים
לוקחת קצת מכל מקום
ואנשים אותי שואלים
מאיפה הביטחון, שהכל נכון?
ואני רק חייכתי להם
מין חיוך כזה מבין
והתקדמתי מעל פניהם
במהירות, לא להאמין.
והמשכתי להתקדם לי
ב"דוכן החיים" הרחב
דבר אחד שכחתי
להכניס לתיק שעל הגב.
שכחתי לקחת אהבה,
חשבתי שלא צריך
הרי יש לי התמודדות מלאה
למצב "בלתי הפיך"
חשבתי שזה בא אוטומטית
עם כל בנאדם שנולד
האהבה, היא לא רנדומלית
חשבתי שאדע אותה לעד.
לא הבנתי שכל דבר צריך ללמוד
למרות שאמרו שאני חכמה
אז מה שגרם לי לעצור ולעמוד
זה העובדה, שלא למדתי את האהבה.
תגובות (18)
זה ככ נכון.
ישלך כתיבה יפה.
במילה אחת, אהבתי.
אהבתי!
יש לך כתיבה מדהימה.
יפהפייה!
איך כלכך מהר בחירת העורכים?
וואו זה מדהים!
תודה רבה לכולם. כיף לשמוע :-*
מסכימה עם כל מילה.
הו, את גם מהאנשים האלה שלא רוצים אהבה מבחירה.
יאי^^ (את גם לא מאמינה באהבה, או לא?)
מאמינה באהבה לגמרי. אבל זה כמו שאני אקנה מכונית, לפני שאני יודעת איך להשתמש בה, היא תהיה זרוקה בחצר האחורית, ואולי לפעמים אני אצא להסתכל עליה. כך זה אהבה. כל עוד אני לא יודעת מה זה באמת, לא שווה לי כלום.
את צודקת כל כך! מסכימה עם כל מילה!
יש פה הרבה עומק. הצלחת להעביר בשיר את המסר שלך כך שהוא יישאר עם הקורא הרבה זמן אחרי קריאת השיר.
אהבתי מאוד :)
אהבתי ואת צודקת כל כך! :)
חרוזים מדהימים ובכל שורה כל כך הרבה עומק. פשוט כתיבה מדהימה!
את צודקת לגמרי!!!!נגעת לי בלב
וואו. פשוט וואו. מעניין, בחרוזים, הרעיון יפה, כתוב נכון. בקיצור- ממש אהבתי.
תמשיכי לכתוב ומקווה לקרוא עוד דברים שכתבת!
זה נורא נורא יפה וגורם לחשוב על דברים. התחברתי והזדהיתי בזכות איך שכתבת בצורה כמעט מלאה. כל הכבוד, כישרון
לא קראתי את כל השיר, אבל ממה שכן אהבתי, למרות שהייתי שמחה אם היית כותבת את זה בצורה יותר של שיר, כלומר בתים.
אגב אני לא חושבת ש15 זה גיל צעיר.
כלומר היו לי חברים חברים בגיל צעיר יותר, פשוט לא הייתי צריכה אחד. אף אחד לא ידע מה לעשות במערכת היחסים, אבל שתדעי שדווקא בשנים המוקדמות יותר היו מתחתנים בגיל צעיר יותר.
כמו למשל רומיאו וג׳ולייט וגם בשנים מאוחרות יותר.
במצרים, באיראן/עירק, העת העתיקה ועוד
מאמי כמו שאמרת, פעם.
פעם גם לא היו כל כך הרבה בני נוער שמתאבדים, שחותכים את עצמם.
לא היה כל כך הרבה הוסטלים לבני נוער…
היום הדור ירד ברמה.. ירד. כל הכח סבל ירד וכדי לשרוד פרידה אחת ויותר צריך להיות ילד או ילדה חזקים מאוד. ופעם אהבה הייתה אהבה, לא היו את כל הערסים שמשחקים בבנות. ולמה זה ככה היום? למה יש ערסים? בואי אני יענה לך. כי גם הבנים הערסים וגם הבנות הפרחות צריכים את המישהו הזה שיהיה לידם וידאג להם,אבל הם פוחדים באמצ להתאהב ושישבר להם הלב… אז הם תופסים מישי/ו שיהיה ליד וכביכול יאהב אותם, אבל הם לא יהיו מסוגלים להיפגע ממנו.
הדור היום הרבה יותר חלש ואפילו מדענים אומרים. זה כבר לא וויכוח, זה עובדה.
אבל אני חושבת שרוב נערים ונערות לא בשלים למערכת יחסים אמתית, רק מהסרטים למדנו חוץ מזה שיש יותר מידי דברים לדאוג להם
אנחנו פשוט לא בשלים