אי האהבה פרק-9

בדיוק צלצל לי הפלאפון.
השיר "one thing" צלצל..
בהתחלה רקדתי ועידו הסתכל עליי כאילו אני איזה חייזרית מהחלל החיצון..
ואז הפסקתי ועניתי.
"הלואו?"
"תקשיבי, אני ממש מצטער! אני יכול להסביר.." נחשו מי זה היה?
"אז.."
"אז מה?"
"אז תסביר לי"
"אוקיי.. אמם.. אמם.."
כמובן.. נ-א-ד-ה! (כלום ברוסית)
"נו..?" חיכיתי, למרות שידעתי שהוא לא ימצא תשובה, היה כיף לשמוע אותו משפיל את עצמו.
"אוקיי.. את צודקת.. באמת יצאתי עם מישהי אחרת"
ידעתי!
"אז.. באלך ללכת לסרט ביום שישי הבא?" אמר בקול פלרטטני..
"אוחח' אתה פשוט מגעיל!" צעקתי עליו וניתקתי את הטלפון בפרצוף שלו.

"מי זה היה?" עידו החזיק את ידי ולא הרפה ממנה.
"תנחש"..
"דודידו?"
"ליאם פיין?"
"המפיק של וואן דירקשן?"
הרבה ניחושים רצו לו בראש.. אבל אף אחד מה לא היה נכון.
"לא, טיפשון! זה היה ברנדון"
"והוא התקשר לבקש סליחה.. ואחר כך ביקש ממני לבוא איתו לסרט ביום שישי הבא.. מבחיל!"
עידו לא נראה מקשיב במיוחד.. הוא פשוט בהה בי.

-נקודת מבט-עידו-
היא פשוט יפה כל כך ואני לא מצליח להתרכז במה שהיא אומרת!
עינייה הכחולות מסתכלות עליי ברצינות רבה.
שיערה השחור חלק-גלי גולש לה על העיניים.
וכשהיא מחייכת..
אני מתעלף..
יש לה שתי גומות קטנטנות למטה.
ושנייה הישרות בוהקות ולבנות כאילו זאת פרסומת למשחת שיניים.
"עידו? עידו?!" התעוררתי מהבועה וקפצתי במקום.
"עידו! אתה מקשיב לי בכלל?"
"את.. את פשוט יפה…"
"תודה.. אני חייבת ללכת הביתה.."
היא נשכה את שפתייה.
"ביי"
"ביי" והמשכנו ללכת לצדדים השונים.