אבן החן של הונמשי – פרק שני : ניקולס היסיינר חלק א’

"את." הוא לחש, הקול שלו היה צרוד וחלוש ומבטו התכווץ בזהירות.
מחשבותיו התערבבו וראשו כאב.
"אני סטפני מקהייברד," אמרה, למרבה הפלא, קולה חזר להיות יציב וחזק.
"אתה הפליאוד הזה שדיברו עליו ?" שאלה בבילבול. היא לא הייתה בטוחה אם ככה אומרים את זה. הרי בלה ואיריס אמרו זאת רק פעם אחת…
"ניקולס?" מבטה היה ממוקד בשלו, בעוד הוא הסתכל על צווארה, שמסביבו הייתה את השרשרת. ניקולס סוף סוף חייך את חיוכו הערמומי והתיישב.
"לקח לך זמן למצוא אותי, יוגימהי." אמר ניקולס לסטפני, וקולו נשמע בטוח ויהיר.
"סליחה?" מבטה עבר שוב ושוב על פניו, כדי לוודא שהוא אמיתי, סטפני (כמו תמיד) הייתה קשת אמונה…..זה היה חלק ממנה.
"מה לקח לך כל כך הרבה זמן? קיילי לא אמרה לך איפה אני?" הוא מתח את ידיו
"אני בת. אני לא שום יוגימשהו,ואני לא יודעת על מה אתה מדבר, אתה ניקולס? הפלי…." היא נעצרה בניסיון לזכור איך בלה ואיריס אמרו זאת, "הפליוד?" אמרה אחרי כמה שניות מחשבה. מבטו של ניקולס התכווץ, וקמטי חשיבה הופיעו על מצחו .
"השרשרת שלך." אמר לבסוף וזינק על רגליו. ושוב, הכל חוזר חזרה לשרשרת המטופשת. היא הייתה צריכה לזרוק אותה וזהו. השרשרת הזאת גם ככה גרמה לה למספיק בעיות. אך סטפני לא יכלה..היא לא רצתה לזרוק את השרשרת, היא הרגישה את את אבא שלה איתה.
"לא ענית לי על השאלה," היא אמרה.
"אל תקראי לי בחיים פליוד." ענה לבסוף וחיוכו גדל, כאילו עכשיו הבין משהו.
הוא צחקק ונעמד, וסטפני נעמדה גם היא, מביטה בו בסקרנות ופחד.
"בואי נעשה ככה, את תביאי לי את השרשרת ואני אהרוג אותך מהר," אמר וידו נשלחה אל צווארה, סטפני זזה במהירות, וגל של הלם תקף אותה.
הוא לא באמת מנסה לקחת ממנה את השרשרת נכון??? היא הרי הצילה אותו!
היא התחילה לרוץ, כשהגיעה אל האגם המיובש, שבו שברה את הקללה של ניקולס ומעדה, היא כבר לא יכלה להרגיש את הרגליים. היה נמאס לה מלרוץ, והיא הייתה בטוחה, בטוחה כי כשתמצא את ניקולס, הכל יגמר, והיא תוכל לחזור הביתה, היא שחכה לגמרי שעלייה להשמיד את השד ההוא, יוגימהי.
אבל משהו לא היה ברור לה. הרי השרשרת הזאת, אם היא כל כך חשובה, אחרי שהם ישמידו את יוגימהי, מה ימנע מעוד אנשים לבוא ולנסות לקחת את השרשרת? שרשרת שמסוגלת לשנות את העבר, הווה ואת העתיד..מצד אחד זה היה יכול להישמע מדהים, משאלת ליבם של המון אנשים, להחזיר אנשים מהעבר, לשנות אותו. אבל מצד שני, האם זה יכול להצדיק את כל המעשים הללו? כבר שני אנשים רק היום ניסו לתקוף אותה בגלל החזקתה בשרשרת.
"אל תיגע בי!" סטפני צעקה בפחד. אבל ניקולס התעלם לגמרי מצעקותיה, וכשידו הייתה קרובה אל צווארה, כדי לתלוש את השרשרת, גל של זרם חשמלי תקף אותו. ושילח אותו אל הקרקע בחבטה.
"סטפני!" צעק קול מוכר מכיוון היער, ולאחר כמה שניות, יצאה בריצה מהשיחים בלה, ובידה חץ וקשת, שהופנו אל כיוונו של ניקולס.
"ניקולס…" היא אמרה וחייכה. ניקולס הביט בידו הימני ומבטו קלט אויב ישן..הצמיד הזה. הוא זכר את הצמיד הזה. הצמיד המוזהב בעל אבן הרובי שמונע ממנו לעשות מה שבעל הצמיד השני לא רוצה שיעשה. "מי אנחנו רואים פה, אם לא בלה…" חייך והביט עלייה
"ניקולס, אתה חייב להקשיב לי," אמרה בלה
"הייתה לי הרגשה שכל זה אלו מעשי קיילי. הכלבה הבוגדנית.." לחש
"אתה בכלל קראת לי יוגימהי." אמרה סטפני ונימה צינית נגנבה אל קולה, מבטו של ניקולס הופנה כאחד אל סטפני בתקיפות, זה היה מפחיד כמה שהוא היה יפה.
"מעשיה של קיילי?" אמרה בלה, קולה הפך ללחישה וכמעט נעלם משפתייה.
"קיילי מתה, ניק. יוגימהי הרג אותה." לחשה בלה
"ובצדק. היא לא הייתה כלום חוץ מאישה בוגדנית ואינטרסנטית.." אמר
"איך אתה יכול להגיד את זה?!" היא צרחה.
"את לא יודעת בלה? היא זאת שקיללה אותי! לא יוגימהי, היא!" צעק
"כדי להגן עליך." אמרה בלה בקול שבור "כל מה שקיילי עשתה נועד כדי להגן עליך ניקולס! על מנת שאתה והנערה כאן תוכלו לשבור את הנבואה!" צעקה
"והכל מגיע בסוף אל הנבואה המטופשת הזאת." אמר בזלזול
"בלה, את אמרת לי ששד קילל אותו, את אמרת לי שיוגימהי קילל אותו." אמרה סטפני
"יש דברים שאת לא צריכה לדעת סטפני. לטובתך האישית." אמרה בלה בפשטות
"איך זה קשור לטובתי האישית? איך זה קשור אליי בכלל??" צעקה וניקולס הביט בה בתמיהה
"את היחידה, היחידה שיכולה לשבור את הנבואה. זה מה שקשור אלייך." אמרה בלה
"לשבור את הנבואה?" לחש ניקולס "חשבתי שזה בלתי אפשרי לשבור את הנבואה."
"הכל אפשרי, ניק." אמרה בלה, והוריד את הקשת שלה למטה
"אני לא מבין. אם הייתה דרך לשבור את הנבואה, קיילי כבר ממזמן הייתה מוצאת אותה." אמר ניקולס
"והייא מצאה את הדרך. הנה לך," אמרה בלה והצביעה בידה על סטפני
"למה שתגידו לי דבר כזה?" לחשה סטפני עדיין עסוקה במחשבות
"למה שתגידו לי שיוגימהי קילל אותו ולא הקיילי הזאת? איזה אינטרס היה לכן?" שאלה סטפני והתקדמה לכיוון בלה. היא הרי לא הבינה, מה בדיוק בלה ניסתה להשיג כאן? כך או כך סטפני הייתה משחררת את ניקולס לא? הוא הרי הדרך היחידה שלה לחזור הביתה..
"אני רוצה תשובות. עכשיו." אמרה סטפני
"את מוכנה להסביר לי מי את?" צעק ניקולס, שהיה מאחוריה.
"אמרתי לך כבר. אני סטפני מקהייברד." לחשה