דובי קרימינל

פעם אחת היה ילד קטן שקראו לו פדרו. פדרו גר עם הוריו בשכונות העוני בריו דז׳נרו .
בגלל שמשפחתו הייתה מאוד עניה ,הם גרו בצריף עץ קטן עם 2 קומות. לא היה להם כסף , ומהפרוטות היחידות שהשיגו, קנו לעצמם לחם לאכול.
יום אחד, יצא פדרו לבדו לטייל בעיר. הוא נהנה מאוד ממזג האוויר והתחיל לרוץ ולא שם לב שהוא התרחק מאוד מהבית. לבסוף ,התעייף פדרו והתיישב על אבן, ואז הוא ראה משהו שצד את עייניו. הייתה זאת בובת סמרטוטים ישנה בצורת דובי חום ופרוותי, ששכבה לה בצד הדרך.
״וואוו״! אמר פדרו . ״תמיד חלמתי לקבל סוף סוף מישהו לשחק איתו״! פדרו התלהב מאוד מהבובה הרעועה , תחב אותה לכיס חולצתו, ורץ הביתה . בגלל החשכה, איבד פדרו את הדרך והגיע לביתו בשעה מאוד מאוחרת. כשהגיע לביתו , סיפר להוריו המודאגים את סיבת איחורו.
״הבובה הזאת מלאה לכלוך ואבק״! אמרה אימו. ״ לך תדע של מי היא הייתה קודם לכן! היא תכניס מחלות הביתה״! ״בבקשה״… התחנן פדרו לאימו. ״בסדר״.. נכנעה . ״אבל זכור לנקות אותה קודם״!

פדרו, רץ אל הברז , לקח סבון , קירצף וקירצף. למרות שבגדיה של הבובה היו רעועים והייתה חסרה לה עין, פדרו שלנו לא התייאש והמשיך לקרצף את הבובה בחוזקה. ״זהו זה״! צעק . הוא טבל את חולצת הבובה בדיו שחור ושם רטייה שחורה לעינה השמאלית ( במקום שלא הייתה לה עין), והבובה , שהריחה כמו שדה כלניות פורח, חיכתה שפדרו ילך מהחדר וגירדה את ביטנה , שפדרו לא ידע, שבעלייה הקודמים של הבובה כתבו עליה ״אזהרה- בובה מקוללת״.

עברו ימים ופדרו התחבר מאוד אל הבובה, למרות הקשיים הכספים הרבים במשפחתו, פדרו נראה מאושר מאין כמוהו! הוא שיחק עם הבובה יום וליל חיבק אותה , וישן איתה בלילה . יום אחד שיחק פדרו בקוביות והבובה, כרגיל ישבה מולו. ״ארוחת ערב״! צעק אביו מהמטבח, ופדרו מיהר לרדת במדרגות , אבל לשם שינוי ,שכח לקחת עימו את הבובה שכל כך אהב. כעבור שעה , חזר לחדרו, וראה את הבובה שישבה קודם ליד הקוביות, יושבת על שולחן הכתיבה שלו, עט בידה, וביד האחרת פתק שעליו כתוב בדם ״ now you going to died" ״מוזר״.. מילמל פדרו . ״ אני שמתי אותך כאן,דובי״? ״טוב,כנראה שיש לי בעיות זיכרון״.. ציחקק לעצמו. בגלל שלא ידע לקרוא, לא קרה את הפתק עליו כתובה ההודעה המצמררת.

הלילה ירד, ירח מלא התגלה לנגד עצי הברוש, פדרו והוריו ישנו שנת ישרים , אבל לאורח אחר בבית היו תוכניות אחרות…

בערך בשעה 3:00 בלילה , פתחה הבובה את עיינה היחידה, אך הפעם לא הייתה שחורה כרגיל אלה בצבע אדום כדם! מפיה התגלו שיני ערפד ארוכות וצחוקה המקפיא נשמות , נשמע ברחבי החדר. פדרו, היה שקוע בחלום, החלום האחרון!
הבובה , ירדה בגרם המדרגות אל המטבח , עייניה אדומות כדם, ופרוותה בוערת באש
היא פתחה את המגרה ושלפה משם סכין, בוהק וכסוף, עם להב ארוכה וחדה כמחט- סכין שמעולם לא הייתה בבית!
הדובי ליטף ברכות את להב בסכין , תקע בה את שיניו ושיבט אותה! הוא עלה בגרם המדרגות …

דפק בדלת החדר של פדרו : ״טוק טוק ״, נשמע רעש. פדרו פתח את הדלת והופתע לגלות את הדובי שלו בפתח. ״ פדרו יקר, יומך הגיע״!! אמר הדובי בקול צורמני נוקש עצמות.
״מה״?? אמר פדרו שעוד לא התאושש מהשינה המתוקה .
״בוא איתי, הולכים״! אמר הדובי. ״לאן"? שאל פדרו. ״למעמקי היער האפל״! צחק הדובי.
״ אבל צריך להגיד לאבא ואמא״…! הרהר פדרו.
״אין צורך לעשות זאת פדרו יקירי, כי הוריך אינם עוד"…. ועכשיו- בוא איתי ״ אמר הדובי המכושף , קירב את החרב ליבו דל פדרו וליקק את שפתיו ברעבתנות!

הם הלכו למעמקי היער, הליכה צעד אחר צעד , ליער האפל, ליער שבכלל לא קיים! כשהגיעו ליער שאל פדרו ״ מה נעשה עכשיו , דובי״? אך הדובי היסתכל ישירות לעיניו ולחש ״ הוקוס דיקפריו נקטום״!!!!!!!!

צרחה נשמעה ביער. פדרו מת.
נשמתו של פדרו, נאכלה ע״י הדובי ונשלחה להשרף בגיהינום לנצח!
והיום , אם תגידו את המילים ״הוקוס דיקפריו נקטום״ 3 פעמים ליד המראה, הרוח של פדרו תבוא ותרצח אתכם!
ומה עם הדובי? נשמתו של דובי קרימינל מסתובבת בין ילדים קטנים ותמימים על מנת לחפש את הקורבן הבא!!