המתנה האחרונה ממנו

אני אוהבת אותו כל כך, הוא ממלא אותי באושר, הוא כל כך חשוב לי, ומאוד מיוחד בישבילי.
אני עכשיו נפגשת איתו.
השעה הייתה שבע בערב
"איתי" צעקתי לו.
הוא רץ לכיווני, וחיבק אותי חזק כל כך, הוא חזר מהצבא, הוא נלחם למען המדינה.
"התגעגעתי אלייך" הוא אמר ונישק אותי בפה,
"אני אוהבת אותך" אמרתי,
"גם אני אותך, אני יודע שאתמול היה לך יום הולדת, אז קניתי לך מתנה" הוא אמר והוציא לי קופסא.
דייי איזה חמוד הוא, מהקופסא הוא הוציא שרשרת זהב, עם תליון בצבע כחול.
"מזל טוב, את בת 16, אפשר לשים לך אותה על הצוואר" הוא אמר בחיוך,
הרגשתי מאושרת,
"כן , תודה איתי" אמרתי לו.
סובבתי את גבי אליו , ואספתי את שערי החום החלק לצד, הוא שם לי את השרשרת.
"בואי לדירה שלי , את לא מבינה כמה התגעגעתי לישון איתך" הוא אמר והחזיק לי את היד.
שנינו הלכנו לכיוון הדירה שלו, אחרי כמה דקות אחדות הגענו לדירה שלו, הוא פתח את הדלת ונכנסנו לדירה.
"באלך לעשות לי מסאז' , כל כך הגעגעתי אליו" איתי אמר לי בחיוך,
"בסדר" אמרתי לו.
איתי הלך לחדר כדי להביא את האבנים החמות שנתתי לו .
"בואי תעלי למעלה" הוא צעק לי.
על לחדר שלו וראיתי אותו שוכב בלי חולצה, עליתי על המיטה והתחלתי לעשות לו מסאז, מרגיע עם אבנים חמות. אחרי שעה של מסאז', לקח הרבה זמן לעשות מסאז' כי הוא התעקש להמשיך אותו, אחרי שעה ירדנו למטבח והכנו ארוחת ערב. הכנו ספגטי עם רוטב שמנת , יצא כל כך טעים.
השעה הייתה 10:30 הלכנו לישון , מפני שמחר איתי צריך לקום מוקדם מפני שהוא צריך לחזור לצבא, הוא חיבק אותי כאשר הוא ישן, לא הצחלתי להירדם, אבל לאט לאט נרדמתי.

למחרת בבוקר:
איתי קם בשעה חמש בבוקר, לוויתי אותו לתחנה וחיכינו שהאוטובוס יבוא, אחרי כמה שניות אחדות האוטובוס בא, איתי נתן לי נשיקה.
"ביי נסיכה לי אני התגעגע אלייך" הוא אמר ונתן לי נשיקה בראשי ועלה לאטובוס.
כאשר האוטובוס נסע ראיתי אותו נופף לי בחלון לשלום, נופפתי לו חזרה.
האוטובוס התרחק ואני חזרתי לבית, אמא לא הייתה בבית כי היא בשליחות בחו"ל , אז ככה שיצא שרק אני ודני אחותי נשארנו לבד, דני באותו רגע ישנה. אני לא ישנתי מפני שלא היה לי חשק לחזור לישון. אלר חצי שעה בערך, הדלקתי את המחשב וראתי בחדשות על חייל שנהרג על ידי מחבל באוטבוס , ראיתי את התמונה של איתי. בכיתי איבדתי את הדבר הכי יקר לי, למה אלוהים למה עשית את זה. צבטתי את עצמי כידי לבדוק אם אני לא חולמת אבל זה לא היה חלום. הסתכלתי על השרשרת שהייתה מונחת על צווארי וזאת כנראה המתנה האחרונה שאני ייקבל ממנו