סיפורי ערסים – שני ומתן פרק 3

*נקודת מבט שני*
אחרי שעתיים של מתמטיקה סוף סוף היה הפסקה , ישבתי לבד שמתי אוזניות ושמעתי שירים .
היסתכלתי על הכיתה ולא היה שם עוד אף אחד חוץ משתי ילדות ובן אחד , שהם קלטו שהסתכלתי לכיוון שלהם הם באו לשבת לידיי
"היי " אמרה ילדה אחת
"היי" חיכתי חיוך מבוייש כזה
"אני אור "היא אמרה
"אני מעיין " הילדה השניה אמרה
"ואני אביתר "
"אני שני " אמרתי
"למה את לבד ? רוצה נראה לך את הבית ספר " אור שאלה " ממ טוב" אמרתי
"רגע אור אני ואביתר הולכים שנייה לקפיטרייה אז ניפגש בחומה עוד רבע שעה " מעיין אמרה והלכה עם אביתר.
עשינו סיבוב בבית ספר, ואני ואור התחברנו מהר.
שהגענו למחששה ראיתי את התאומים ,ואחד מהם בא לכיוון שלנו
"תגידיי יפיופה איך זה שאני לא יודע תשם שלך ? "הוא אמר
" שניי " אמרתי
"טוב ביי "הוא אמר והלך
"רגע " צעקתי הוא עצר
"אייך שלך ? " שאלתי
"מתן אמסלם האיש והאגדה " הוא אמר
בדיוק היה צלצול ואני ואור עלינו לכיתה ..
היה שעתיים של היסטוריה ואור ישבה לידי
כל שתי השיעורים האלה צחקנו, דיברנו , הפרענו למורה וכבר בסוף היום ממש התחברנו ..

*נקודת מבט מתן *
היה צלצול ופתאוםהיה לי חשק להיכנס לכיתה ,
"ואי תיראו תלמידים באיזה כבוד זכינו שמתן אמסלם נכנס לכיתה " המורה אמרה שנכנסתי לכיתה
"כן זה חד פעמי לא צריך להתלהב " אמרתי וישבתי בסוף.
כל השיעור היה לי משעמם זרקתי נירות על אחריים ובאמצע השיעור כבר יצאתי מהכיתה .
שיצאתי ראיתי את ליעד הוא כמו אח בשבילי והלכתי לשבת לידו ..
" הא אחי מה קורה ?" ליעד שאל אותי
"בסדר אחי מה איתך ?" עניתי
"גם .. תקשיב ראיתי את חברה שלך מתנשקת אם אביתר " הוא אמר והעצביים עלו להם בגוף שליי.
"יבן זונה " אמרתי ונתנתי לו אגרוף
"באמת אחי " הוא אמר
"ישלךשתי שניות ללכת ליפני שזה לא יגמר טוב " אמרתי לו כי וואלה הוא כמו אח אבל עד למעיין ..
ישבתי במחששה זאת הסיגריה החמישית שלי חשבתי על מה שליעד אמר יש מצב מעיין בגדה בי ? אמרתי לעצמי מתן שתוק זאת מעיין היא בחיים לא תבגוד בך