על הטוב והרע ~ סיפור ערסים ~ פרק שביעי

התעוררתי בבוקר, מתקשה מעט לקום מהמיטה.
אתמול, כשחזרתי אחריי בית הספר, אבי לא היה במצב טוב.
הוא היה נורא שיכור, ו… טוב, לא יצאתי מזה בשלום.
היו לי סימנים כחולים על הידיים, ותהיתי איך אני אסתיר אותם היום.
אולי אלך אם סווטשרט, אבל זה יראה אפילו חשוד יותר, כשמדובר בקיץ בו אנו נמצאים.
בסוף לבשתי מעל חולצת הבית ספר סווטשרט יחסית קליל, שלא הכביד עליי יותר מדי.
~
נכנסתי לכיתה, מביטה בכל התלמידים המופרעים למדי.
נאנחתי והתיישבתי במקומי.
"היי." שמעתי קול מוכר מעט.
הרמתי את מבטי מהספר אשר קראתי, והבטתי באביאל , בוחנת אותו.
"מה?" נאנחתי וסגרתי את הספר שכרגע רק התחלתי לקרוא .
"רז באה היום לפארק, אני וכמה חברים שלי יושבים שם, וחשבתי אם תרצי לבוא עם רז." הוא מלמל וגירד בראשו במבוכה.
בטח,רק אני אלך למפגש הערסים השבועי שלהם.
"מוותרת. תודה בכל מקרה." אמרתי בקור וחזרתי לספרי.
הוא לקח את ספרי מידי.
"את מוכנה להקשיב לי, ולא להתנשא מעליי, לפחות לפעם אחת?! נו באמת!" הוא צעק, כל הכיתה שלחה לעברנו מבטים סקרניים.
"אמרתי שאני לא רוצה לבוא. אני לא מבינה איפה אתה שומע כאן התנשאות." אמרתי ברוגע.
"תלכי עם רז. אני צריך שתשמרו אחת על השניה. היא חא מבינה שהמקום הזה לא בשבילה. " הוא אמר והתיישב לצידי.
אז בכל זאת אכפת לו מרז, הא?
"בשביל רז." אמרתי אחריי כמה שניות בהן חשבתי.
"באמת?" הוא הרים את מבטו אליי, מחייך חיוך שככל הנראה, היה כנה.
"אני גם לא חושבת שהמקום הזה בשבילה. אז כן, אני מסכימה לבוא איתה רק כדי שנשמור אחת על השניה ."
חייכתי חיוך קטן.
"תודה." הוא חייך , קם ויצא מהכיתה.
~
בערב הייתי אצל רז, לבושה בחולצת טישרט פשוטה וג'ינס סקיני משופשף.
רז הייתה לבושה בגופיה שחורה ושורט כחלחל, ונראתה יפייפיה כתמיד.
בניגוד אליי, שהרגשתי כמו המכשפה הרעה מעמי ותמי לצידה.
שיערי היה קלוע לצמה לצד, התסרוקת האהובה עליי, בעוד שיערה הקצוץ של רז, שנח על מצחה בצורה מושלמת למדי.
רז הייתה יפה עם כל מה שהייתה לובשת, היא הייתה מסוג הבנות שיצאו עם שקית זבל במקום בגדים ועדיין יראו מליון דולר.
"מוכנה?" שאלה אותי רז, בעוד אני הנהנתי וחייכתי אליה חיוך קטן.
יצאנו מהבית לכיוון הפארק, ונחרדתי לראות שם את הבן אדם השנוא עלי מכול.
אלירז.
~ נקודת מבט של אלירז ~
הבטתי בה, בעוד היא החזירה לי מבט.
סעמק, מה היא עושה כאן?
זאת נראה לי החליטה למרר לי את החיים סופית.
ים, נחל, נהר, או מי שזו לא תהיה מלמלה באוזני , "רוצה ללכת למקום שנוכל להיות בו לבד?".
ווואלה מתאים לי.
"בואי מאמי." אמרתי וקמתי מהספסל, בעוד הסגריה מוצמדת לפי.
רז ונועם התיישבו על ספסל מרוחק יחסית, ואביאל הלך להתיישב לצידן.
כוסאמק, עם אחד כמו אביאל היא מתחברת?
לא אבל אני גרוע יותר מדי בשבילה.
גכחתי ומשכתי את נחל לשיחים, עושים מה שעושים.
~
אחריי שסיימנו התלבשתי בזריזות, בעוד היא נשארה ערומה, מתנשפת.
גלגלתי את עיניי.
"אתה הטוב ביותר שהיה לי." היא צחקקה, נשקה לשפתיי והתחילה להתלבש.
זאת בטח מחמאה רצינית.
כי נראה לי היא הייתה עם כל השכונה.
הוצאתי עוד סגריה מהחפיסה שהייתה בידי, הדלתי אותה והלכתי לשבת לצד אביאל והבנות.
אין לי מושג למה עשיתי את זה, פשוט עשיתי.
"היי מאמי." אמרתי לרז, והיא גלגלה את עינייה.
עם רז היה לי פעם איזה סטוץ ממושך, ואז היא הבינה שהיא לא יכולה להתנהל ככה, אז היא זרקה אותי ואת הזין שלי לעזעאל.
פגיעה קשה באגו, אני מודה.
אבל לא משהו רציני, במילא לא אהבתי אותה.
היחידה שאיי פעם אהבתי ואיי פעם אני אוהב זאת תהיה אופק.
המלאכית שלי, שצופה בי מהשמיים.
"שמוק…" שמעתי את נועם ממלמלת, ועיניי נפערו בהפתעה.
"מה אמרת?" שאלתי אותה באיום, מביט בה בכעס.
"שמוק. שמוק, שמוק ואני אגיד את זה שוב. שמוק." היא אמרה בקול קר.
מבטה היה מופנה קדימה, אל עבר המשפחה שעשתה על האש בהמשך הפארק, על הדשא.
הבטתי בידייה וראיתי סימנים כחולים.
"מה קרה לך בידיים?" שאלתי אותה בקול.
הצבע אזל מפניה.
מגיע לה.
הדמעות התחילו להצטבר בעינייה, אך היא מצמצה כמה וכמה פעמים וסילקה אותן במהירות.
מה עשיתי לעזעזאל?
"הייתי בטיול בצפון ונפלתי." היא מלמלה, מסתירה את הסימנים עם כפות ידיה.
ידעתי שהיא משקרת.
זין, מה יש לה לשקר?
היא חייכה אל רז חיוך מזוייף.
"שניה אני באה." היא קמה והתחילה להתקדם הרחק מאיתנו.
ראבק, אם אמא שלי הייתה יודעת מה עשיתי עכשיו היא לא הייתה מדברת איתי שבוע.
קמתי מהספסל.
"אני הולך להשתין." אמרתי והלכתי אחריי נועם.
היא ישבה על הדשא, גבה צמוד לגזע עץ, בעוד היא נאבקת בדמעות שמאיימות להתפרץ בכול רגע.
אוחח וזה בגללי!
"היי." לחשתי והתחלתי להתקדם לעברה.
היא ניגבה במהירות את הדמעה היחידה שזלגה על לחיה והמבט הקר שב לעיניה.
" מה אתה רוצה?" נבחה.
כלבה.
"להשתין, מותר לי?" שאלתי והיא גלגלה את עיניה, קמה והסתובבה, נותנת לי לעשות את דבריי.
"ואם תציצי?" שאלתי בכוונה בכדי להתגרות בה, בעוד אני פותח את רוכסן הגינס שלי.
"ולמה נראה לך שאני רוצה לראות את איבר המין שלך?" היא אמרה בכעס.היא הצחיקה אותי כשאמרה איבר מין.
מה היא לא יודעת להגיד זין?
"כי הוא כל כך גדול ומרהיב." חייכתי והתחלתי להשתין.
"אני בטוחה שרוב הבנות בבית הספר יאמתו את דברייך. אבל אני אוותר על התענוג." אמרה ברוגז וגרמה לי לצחוק.
"מה אתה צוחק?!" היא התרגזה עוד יותר,ואותי זה רק הצחיק.
סיימתי להשתין וסידרתי את תחתוניי, אך בכוונה השארתי את מכנסיי פתוחים.
"את יכולה להסתובב." אמרתי.
היא הסתובבה ולקח לה שניה להבין שלא סגרתי את הרוכסן של המכנס.
היא הסתובבה במהירות ונשיפה רגזנית נפלטה מפיה.
"דוחה!" היא אמרה וחזרה בחזרה אל רז ואביאל.
ואני חזרתי אחריה, לא מפסיק לצחוק.