לא פורש. וכבר תבינו למה…

אוקיי.
החלטתי לא לפרוש!!!
זה לא היה תרגיל שלי בשביל לגרום לכם להבין שאני לא פורש.
וזה לא היה צעד מנקודת המבט שלי, כדי לאמר זאת ולראות איך אתם מגיבים. ממש לא.
כרגע מה שהחלטתי עד לרגע זה, זה פשוט לעשות הפסקה קצרה, שבינתיים תהיה שבוע.
עכשיו תשאלו:"מה גרם לך לשנות את החלטתך?"
אוקיי….בעיקר התגובות שלכם.
אני ראיתי כל תגובה ותגובה ואיכשהו זה צימרר אותי.
אני לא רוצה עכשיו לעשות מצב שבו אני מראה תגובה אחת ולא את השאר,
אבל אני כן אעשה זאת ואסביר למה.
כל תגובה שהגבתם ריגשה אותי וגם..הצליחה איכשהו לצמרר.
אבל התגובה האחרונה. של המשתמשת "אאוריקה" שלא הכרתי אפשר לומר, כנראה שעד היום.
הצליחה הכי לגרום לי להבין שבעצם- אני לא מעוניין בפרישה. בהפסקה אבל פרישה? לא.
תודה לך!
הנה התגובה שלך:
"לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי אתה לא מכיר אותי אבל אני מכירה אותך.. אתה המחבר של הסיפור הראשון שקראתי באתר! (2012) לא היה לי משתמש אבל אחרי שקראתי על כמה כיף לכתוב וזה החלטתי לפתוח משתמש השנה וקראתי (כמעט) את כל הסיפורים שלך ואם אתה עוזב תן לי לרשום לך משהו:
~קרדיט לאנונימי\ת [או בשם העט; מ.ח.]

אני יוצאת מביתי אל הלילה השקט. מדי פעם אני שומעת סירנות מזהירות אבל הן לא מטרידות אותי. אני מקווה שתסלח לי על הופעתי המחרידה – עיניים אדומות נפוחות מבכי, שיער פרוע, וייבבה שיוצאת מפי פעם בדקה. אני נכנסת לביתך ב????? מספר????? ונאנחת קלות, חושבת על חיי העלובים. אני נכנסת לחדרך ומרימה את השמיכה מגופך. אני מבחינה בקול יחיד היוצא מפיך אבל מתעלמת ממנו. אני מרימה את תיק הצד שלי, ופותחת אותו. אני מוציאה שבעה כדורים וסכין. אני מסתכלת במראה התלויה על קיר חדרך ומנגבת את הדמעות שייצאו מעייני בדממה. אני מגלגלת אותך לצד המיטה, מפנה מקום. אני בולעת את הכדורים ונשכבת. אני תוקעת את הסכין בחזי ותוהה מה יקרה שתתעורר. להפתעתי, אני לא אצטרך לחכות. אתה מתעורר למגע הקר של כת הסכין ששמטתי מידי. "א-א-אאוריקה?" אתה שועל וקצוות ראייתי משחירות. "לא פרשתי.." אתה אומר. חיוך מרוצה מתפשט על פניי ואני מאבדת הכרה כשאני רואה אותך מתקדם אל עבר הטלפון של ביתך. "שלום? אני רוצה לדווח על נערה…… אני לא שומעת יותר.

– אני מתעוררת בבית חולים לא בריאה ולא שלמה אבל חיה -"
לסיכום, אני לא פורש, אלא לוקח הפסקה שבינתיים היא תהיה שבוע.
ניפגש!